חוזה נאנקינג – הבדלי גרסאות

'''חוזה נאנקינג''' הוא חוזה ש[[בריטניה]] אילצה את [[סין]] לחתום עליו בעיר [[נאנג'ינג]] ב-[[29 באוגוסט]] [[1842]], לאחר שזו הפסידה ב[[מלחמת האופיום הראשונה]]. החוזה כלל מספר תנאים בעבור חידוש תנאי המסחר עם בריטניה. התנאים בחוזה, רובם ככולם, היו משפילים עבור סין והיטיבו בעיקר עם בריטניה.

 

 

בנוסף, 5 נמלים נוספים נפתחו לסחר בריטי: [[שאנגחאי]], [[גואנגג'ואו]], [[טיינג'ין]], [[פוג'ואו]] ו[[אמוי]] (שְׂיָאמֵן). בנמלים אלו, על פי ההסכם, לא יחולו החוקים הסינים על אזרחים בעלי נתינות זרה.

 

בעקבות ההסכם נאנקינג החלה חדירת שאר המעצמות לסין.

 

{{קצרמר|היסטוריה}}

[[קטגוריה:חוזים והסכמים במאה ה-19|נאנקינג]]

[[קטגוריה:יחסי בריטניה-סין]]