זיקת הנאה – הבדלי גרסאות

 

==הזכאים לזיקת הנאה==

 

1)     זיקת הנאה לטובת מקרקעין – "מקום שהזיקה משמשת באופן בלתי נפרד מהזכויות בקרקע, הנטייה לראות בכך זיקת הנאה לטובת מקרקעין". זוהי זיקת הנאה ביחס למקרקעין כאשר אין משמעות לזהות המשתמש. לדוגמה: שביל מעבר לבית – אם בעל מקרקעין זכאים רוצה להגיע לביתו, וצריך לעבור בחלקת אדמה של חלקה בעל המקרקעין הכפופים, הנטייה לראות בכך זיקת הנאה להשתמש במקרקעין האלו. אם אני מוכרים את בעלות המקרקעין לאדם אחר, גם לזכותו תיזקף זיקת ההנאה.

2)     זיקת הנאה לטובת אדם או סוג של בני אדם – הזיקה היא אישית ומקורה בזהות המשתמש. כאן רלוונטי '''סעיף 95 לחוק המקרקעין''' הקובע כי אם מדובר בזיקת הנאה לטובת אדם, בעל הזיקה לא יכול להעביר את הזכות, אלא בהסכמת בעל המקרקעין הכפופים. בעצם, פעם ראשונה מדובר בזכות קניינית שהמחוקק מטיל מגבלה על יכולת העבירות שלה וזאת בשונה מהמצב הרגיל על פיו לזכות קניינית יש יכולת עבירות בלתי מוגבלת.

== צורות זיקת הנאה ==

 

1)     '''מצב שבו בעל המקרקעין הזכאים זכאי לעשות שימוש מסוים במקרקעין הכפופים מבלי להחזיק בהם''' – מצב שבו ניתן להשתמש במקרקעין מבלי להחזיק בהם. ההנאה במקרקעין היא מעצם השימוש בהם.

סעיף 96 קובע נסיבות מסוימות שבגינן ניתן לבטל או להגביל את זיקת ההנאה. זיקת ההנאה היא הזכות הקניינית היחידה שבית המשפט יכול להגביל או לבטל אותה. היכולת להגביל או לבטל אותה נובעת מהבעיות שעלולות לצוץ מעצם אופייה של זיקת ההנאה: הנסיבות כבר לא תקפות, שיבושים בפעילות כלכלית וקושי בצפיית תרחישים עתידיים. לכן, יש לבית המשפט אופציה לבטל או להגביל את הזכות הקניינית הזאת{{הערה|'''ראו גם: ע"א 1769/04 עירית אורן נ' רן כהן ואח'''' / '''בג"ץ 6268/00 קיבוץ החותרים אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' מינהל מקרקעי ישראל'''}}.

 

 

1.     אי הפעלת הזיקה

 

== סעיפים עיקריים לעניין זיקת הנאה ==

 

סעיף 92 – מפרט את הזכאים לזיקת הנאה – אדם, סוג בני אדם ותאגידים. הוא גם מחלק את הזכאות לזיקת הנאה לטובת מקרקעין (שאין לה קשר לזהות המשתמש) ולטובת בני אדם או סוג בני אדם (כמו במקרה הקורים – תלוי בזהות המשתמש).