אלקטרון – הבדלי גרסאות

ב[[מכניקת הקוונטים]], האלקטרון מתואר על ידי [[משוואת דיראק]]. ב{{ה|מודל הסטנדרטי}} של [[פיזיקת החלקיקים]], הוא יוצר זוג יחד עם [[נייטרינו]] אלקטרוני, תוך שהם מגיבים דרך [[הכוח הגרעיני החלש]]. לאלקטרון שני בני משפחה בעלי אותו מטען חשמלי: ה[[מיואון]] וה[[טאו (חלקיק)|טאו]], אך מסותיהם של בני משפחה אלה גבוהות בהרבה.

 

 

[[אנטי חלקיק|אנטי-אלקטרון]] נקרא [[פוזיטרון]]. לפוזיטרון ספין ומסה שווים לאלה של האלקטרון ואילו [[מטען חשמלי#מטען יסודי|מטענו החשמלי]] חיובי ושווה לערכו המוחלט של מטענו החשמלי של האלקטרון. כשאלקטרון ופוזיטרון נפגשים הם עשויים [[איון (פיזיקה)|לאיין]] זה את זה, תוך שחרור שני [[פוטון|פוטונים]] בכיוונים מנוגדים, כשלכל פוטון אנרגיה שקולה ל[[מסת מנוחה|מסת המנוחה]] של כל חלקיק שערכה <math>0.511MeV/c^2</math>, משמע תדירות בתחום קרני גמא. בתהליך כזה שחרור של פוטון אחד איננו אפשרי, משום שהוא מנוגד ל[[תנע#חוק שימור התנע|חוק שימור התנע]], התקף גם ל[[חלקיק יסודי|חלקיקים יסודיים]]. תגובה זו נבדקה בניסויים ב[[תא ערפל]].