ליל ההלקאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הרקע: תקלדה
שורה 4:
[[קובץ:תמונה 1192.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אנדרטה לשלושת עולי הגרדום מ"ליל ההלקאות"- בגן עולי הגרדום ב[[פתח תקוה]]]]
[[קובץ:תמונה 1193.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הסבר בגן עולי הגרדום בפתח תקוה]]
ב-[[13 בספטמבר]] [[1946]] ביצע האצ"ל התקפה על [[בנק עותומן]] ב[[יפו]] בה נתפסו חמישה מלוחמיו: יהודה כ"ץ, אהרון יפה, בנימין נס, [[אליעזר סודיט]] ובנימין קמחי (יוסף מונצ'ש). כ"ץ וקמחי היו אמורים להישפט יחד ב-11 בדצמבר אך בגלל שהעד שזיהה את כ"ץ נעדר, נשפט קמחי לבדו. הוא הואשם בנשיאת נשק, ביצוע שוד ופציעת סגן מנהל הבנק. קמחי סירב להודות באשמה, כפר בסמכות בית המשפט הבריטי לשפוט אותו ונידון ל-18 שנות מאסר ו-18 מלקות. למחרת היום נשפטו נס וסודיט שבהוראת המפקדה נדרשו לנהל משפט רגיל ונידונו ל-15 שנות מאסר. ב-14 בינואר 1947 נשפט יהודה כ"ץ על חלקו בשוד. כ"ץ סירב להכיר בסמכות בית המשפט ונידון למאסר עולם. עונש של 12 מלקות הוטל באותה עת גם על פעיל האצ"ל אהרון כהן על החזקת חומרי תעמולה למחתרתייםמחתרתיים.
 
עונש המלקות היה נפוץ אותו זמן ברחבי האימפריה הבריטית; הן בארצם והן במושבותיהם. גם בארץ ישראל הופעל החוק המתיר להלקות עבריינים קטינים. ל[[מנחם בגין]] היו זיכרונות מרים בקשר לעונש המלקות. בהיותו בן שבע צפה בהלקאות פומביות של יהודים בעירו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] וכן הושפע מפרשת [[הירש לקרט]] שהוצא להורג לאחר שהתנקש בחיי המושל הרוסי שציווה להלקות בפומבי עצירים פוליטיים יהודים. עם קבלת הידיעה על העונש, פרסם האצ"ל הודעה בעברית ובאנגלית: