ימאמוטו גונבאה – הבדלי גרסאות

|שם=יאממוטוימאמוטו גוֹנְבֶּאֵה

'''יאממוטוימאמוטו גונבאה''' (ב[[יפנית]]: 山本 權兵衛; {{כ}} [[26 בנובמבר]] [[1852]] - [[8 בדצמבר]] [[1933]]), ידוע גם בשם '''גונוהיואה''', היה [[אדמירל]] ב{{ה|צי הקיסרי היפני}} ו[[ראש ממשלת יפן|ראש הממשלה]] ה-16 של [[יפן]].

יאממוטוימאמוטו נולד ב[[קגושימה]], [[האן (יחידה אדמיניסטרטיבית)|האן]] [[סצומה]] (כיום [[מחוזות יפן|מחוז]] [[קגושימה (מחוז)|קגושימה]]), בן למשפחת [[סמוראי]]ם משבט שימאזו. כנער צעיר השתתף יאממוטוימאמוטו ב[[הפגזת קגושימה]] ומאוחר יותר הצטרף לכוחות סצומה ב[[מלחמת בושין]] שהסתיימה בהדחת [[שוגונות טוקוגאווה]].

לאחר הצלחת [[רסטורציית מייג'י]], למד יאממוטוימאמוטו ב[[טוקיו]], והצטרף למחזור השני של [[האקדמיה הימית הקיסרית]] ב-[[1870]]. לאחר שסיים את לימודיו ב-[[1874]], הוא יצא להפלגת חניכים ל[[אירופה]] ול[[דרום אמריקה]] על סיפונה של ספינת [[הצי הגרמני הקיסרי]]. הוא כתב ספר הדרכה בנושא [[תותח ימי|תותחנות ימית]], שהפך לתקן בצי הקיסרי, וב-[[1885]] התמנה למפקד ה[[סיירת (אונייה)|סיירת]] "נאניווה," במסעה ליפן מ[[מספנה|מספנת]] אלסוויק שב[[אנגליה]]. ב-[[1887]] התמנה לעוזרו של שר הימייה קביאמה סוקנורי, וליווה אותו למסעו ב[[ארצות הברית]] ובאירופה.

כמפקד הסיירת "טקאו," נפגש יאממוטוימאמוטו בחשאי עם [[גנרל]] ה[[שושלת צ'ינג|צ'ינג]] [[יואן שיקאי]] ב[[סיאול]] ב-[[1890]]. לאחר מכן מונה למפקד הסיירת טקצ'יהו.

יאממוטוימאמוטו הפך למנהיג הצי החל ב-[[1893]], עת התחיל לעבוד תחת שר הימייה [[סאיגו צוגומיצ'י]]. הוא ערך רפורמות, פעל לחיסול היחס המיוחד שקיבלו בני נחלתו סצומה, פעל למניעת ניצול הדרגה למטרות רווחיות בצי, וניסה להשוות את מעמד הצי לזה של הצבא. הוא גם תמך ב[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] ימית אגרסיבית במהלך [[מלחמת סין-יפן הראשונה]].

בזכות פועלו התקדם יאממוטוימאמוטו בסולם הדרגות במהירות יחסית: הוא התמנה לאדמירל משנה ב-[[1895]]ו לתת-אדמירל ושר הימייה ב-[[1898]]. ב-[[1902]] הוא אף קיבל את התואר דאנשאקו ([[ברון]]), במסגרת [[קזוקו|מערכת האצולה היפנית]]. את דרגת האדמירל קיבל ב-[[1904]].

יאממוטוימאמוטו הוכיח את מנהיגותו ב[[מלחמת רוסיה-יפן]], כשמינה את [[היהאצ'ירו טוגו]] למפקד [[הצי היפני המשולב]], ולאחר מכן הקריא את דיווחיו מהשטח בפני [[הדיאט של יפן]]. ב-[[1907]] קיבל יאממוטוימאמוטו את התואר "האקושאקו" ([[רוזן]]).

יאממוטוימאמוטו התמנה ל[[ראש ממשלת יפן]] ב-[[1913]]. במהלך כהונתו הראשונה הוא ביטל את החוק שקבע שחובה על שר הצבא ושר הימייה להיות קצינים פעילים, ובכך המשיך לטפח את הדימוי שלו של [[ליברליזם|ליברל]] ותומך ב[[דמוקרטיה]]. עם זאת, ממשלתו הייתה נגועה ב[[שחיתות]], והוא נאלץ להתפטר, ביחד עם כל ממשלתו, אף על פי שלא הייתה הוכחה שקשרה אותו לפרשה כלשהי.

יאממוטוימאמוטו נקרא לשוב להיות ראש הממשלה ב-[[1923]], לאחר משבר רעידת האדמה שנגרם בעקבות [[רעידת האדמה הגדולה בקאנטו]]. פעולותיו לשיקום העיר טוקיו, שספגה את מרבית הנזק ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]], זכו לתשבחות. במקביל, הוא אף ניסה להרחיב את [[זכות בחירה|זכות הבחירה]], אך ממשלתו נאלצה להתפטר בשנית בינואר [[1924]], לאחר ניסיון ה[[התנקשות]] הכושל בחיי [[יורש עצר|יורש העצר]] [[הירוהיטו]] ב-[[27 בדצמבר]] [[1923]].

לאחר מכן פרש יאממוטוימאמוטו מהחיים הפוליטיים. הוא נפטר ב-[[1933]], ונקבר בטוקיו.

זמן קצר לאחר מותו ב-1933, העניק לו ה[[קיסר יפן|קיסר]] את ענק [[מסדר החרצית]], העיטור הגבוה ביותר במערכת העיטורים היפנית. בנוסף קיבל יאממוטוימאמוטו את העיטורים הבאים: