האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות – הבדלי גרסאות

האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ('''International Covenant on Economic, Social and Cultural Rights''') הוא הסכם בינלאומי שאימצה מליאת [[האומות המאוחדות]] בשנת 1966 ונכנסה לתוקף בשנת 1976. האמנה דורשת מהמדינות החתומות לפעול למימוש מלא של הזכויות המוגנות בה כולל הזכות לעבודה, הזכות לבריאות, לחינוך ולתנאי מחייהמחיה הולמים. אמנה זו, יחד עם '''[[ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]]''' ''ו'''[[האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות]]''''' היא חלק מהאמנה הבינלאומית לזכויות האדם.

שרשי האמנה בתהליך שהביא להכרזה בדבר זכויות אדם. כבר בוועידת סאןסן פרנסיסקו (שהובילה לייסוד ארגון האומות המאוחדות) בשנת  1945 הוצעה "הצהרה בדבר זכויותיו היסודיות של האדם" ומשימת הניסוח הוטלה על הועידה לכלכלה וחברה. בשלבים מוקדמים של הכנת המסמך הוא פוצל להצהרה הקובעת עקרונות כלליים שנקבעו בהכרזה בדבר זכויות האדם שפורסמה בשנת 1948 ולחלק הכולל התחייבויות מוגדרות מצד המדינות. ניסוח מסמכי ההתחייבויות נמשך זמן רב בשל חילוקי דעות בין המדינות. בהתדיינות זו פוצל מסמך ההתחייבויות לזכויות "שליליות"  (איסורים והגבלות על פעולות שלטוניות הפגיעות בחירויות) שסוכמו באמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות לזכויות חיוביות (המחייבות  המדינה לפעולה)  באמנה על זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות.

סעיף 6 לאמנה מכיר בזכות לעבודה – הזדמנות לכל אדם להשתכר למחייתו מעבודה אותה הוא בוחר או מקבל באופן חופשי כלומר מחוייבותמחויבות למניעת העסקה בכפיהבכפייה ועבודת ילדים. המדינות החתומות מחוייבותמחויבות לנקוט צעדים להגנת זכות זו כולל מתן הכשרה מקצועית ומדיניות כלכלית המכונת לצמיחה ותעסוקה מלאה. על המדינות החתומות להבטיח נגישות שווה לתעסוקה ולהגן מפני מניעה בלתי הוגנת של עבודה. חובה למנוע אפליה במקום העבודה ולהבטיח גישה למעוטי יכולת.

סעיף 8 מגן על הסכות להקים ולהצטרף לאיגוד מקצועי ועל זכות השביתה. אין להגביל את הזכות להתאגדות מקצועית אלא בחוק ההולם חברה דמוקרטית  ושתכליתו שמירה על הביטחון, הסדר הציבורי או הגנה על חירויות אחרות. האמנה מגנה על זכותם של האיגודים המקצועיים לייסד הסתדרויות עובדים ארציות ולהצטרף לפדרציות איגודים בינלאומיות. האמנה מתירה להחריג מזכות ההתאגדות המקצועית  את הכוחות המזוייניםהמזוינים, משטרה, או פקידי ממשלה. כמה מדינות הציבו מגבלות על זכויות אלו גם לקבוצות עובדים נוספות כגון כבאים.

==== הזכות לבטחוןלביטחון סוציאלי ====

סעיף 9 של האמנה מכיר בזכותו של כל אדם לביטחון חברתי כולל ביטוח סוציאלי (המסופק ע"יעל ידי מוסדות ביטח לאומי). הסעיף מחייב את המדינות החתומות לספק תכניתתוכנית ביטוח שתספק הגנה במקרי חולי, נכות, תאונת עבודה, לידה, אבטלה וזקנה. וכן לדאוג לרווחתם של מי שאינם מסוגלים להתקיים מהכנסתם. הסיוע לנזקקים חייב להיות מתאים, נגיש לכל וללא אפליה

סעיף 10 לאמנה מכיר במשפחה "כיחידה החברתית הבסיסית והטבעית של החברה"  ודורש מהמדינות החתומות לספק לה את ההגנה והתמיכה הרחבה ביותר שניתן לספק. על המדינות החתומות לוודא כי תושביהן חופשיים להקים משפחות וכי הנישואין הם מבחירה ולא בכפיהבכפייה. על המדינות לספק חופשת לידה בתשלום לאימהות (חופף לסעיף 9). המדינות מחוייבותמחויבות לנקוט "אמצעים מיוחדים" למנוע נצול כלכלי וחברתי של ילדים כולל קביעת גיל מינימום לעבודה ולמנוע מילדים עיסוקים פוגעניים ומסוכנים.  

הזכות לדיור ראוי מוגדרת כ"זכות לגור במקום כלשהו בביטחון, שלום וכבוד" בהמועצה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות פירטה במסמך מפורט את הזכות לדיור והיא כוללת "פרטיות נאותה, מרחב נאות, בטחוןביטחון נאות, תאורה ואוורור נאותים, תשתית בסיסית ראויה ומיקום נאות מבחינת מקום העבודה ושרותיםושירותים – כל זאת במחיר סביר" {{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Committee on Economic, Social and Cultural Rights|כתובת=http://hrlibrary.umn.edu/gencomm/epcomm4.htm|כותרת=General Comment 4, The right to adequate housing|אתר=|תאריך=}}}}. המדינות מחוייבותמחויבות לפעולה למניעת חוסר-בית. פינוי דיירים ללא הגנה משפטית היא הפרה של האמנה.

סעיף 12.2 מחייב את השותפות לאמנה לצעדים לשיפור מצב הבריאות, הקטנת שיעורי לידת-מת ותמותת התינוקות, שיפור בריאות הילד, שיפור איכות הסביבה ומקום העבודה, מניעה וטיפול במחלות מדבקות, ונקיטת צעדים להבטחת נגישות מהירה ושיוויונית לשירותי רפואה. מסמך שניסחה המועצה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות של האו"ם ('''''CESCR''''') בשנת 2000 מציין כי  הזכות לבריאות כוללת כיבוד זכות האישה לשליטה בפוריותה – אי הגבלת הגישה לאמצעי מניעה ואיסור צנזורה, מניעת מידע או הצגת מידע מסולף ביחס לבריאות מינית. המדינות מחוייבותמחויבות גם למניעת מילת נשים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Office of the high commissioner for humane rights|כתובת=http://www.ohchr.org/Documents/Issues/Women/WRGS/Health/GC14.pdf|כותרת=CESCR General Comment No. 14: The Right to the Highest Attainable Standard of Health (Art. 12)|אתר=|תאריך=11 August 2000}}}}.

המדינות החתומות מחוייבותמחויבות על פי סעיף 13.3 לכבד את זכות ההורים לבחור לילדיהם בתי ספר אחרים מאלו המוצעים על ידי הרשויות כדי להבטיח שהחינוך הדתי והמוסרי תואם לאמונתם. בתי ספר אלה צריכים לעמוד בסטנדרטים חינוכיים מינימליםמינימליים שקובעת המדינה. סעיף 13.4 מגן על הזכות להקים ולהפעיל בתי ספר כאלה.

סעיף 15 מגן על זכותו של כל אדם לקחת חלק בחיי התרבות, ליהנות מהקדמה המדעית ויישומיה ולהינותוליהנות מזכויות על יצירה תרבותית או  מדעית שכתב.