ההגמוניה הספרטנית – הבדלי גרסאות

לאחר ניצחונן של ערי המדינה היווניות על [[הממלכה האחמנית]] ב[[מלחמת פרס-יוון]], התהוו ביוון שתי ליגות עוינות של ערי מדינה שהתחרו זו בזו על השלטון: [[הליגה הפלופונסית]] בהנהגת [[ספרטה]], ו[[הליגה האטית-דלית]] בהנהגת [[אתונה העתיקה|אתונה]]. החיכוך הראשון בין שתי המעצמות הגיע בשנת [[460 לפנה"ס]], בדמותה של [[המלחמה הפלופונסית הראשונה]]. בשנת [[446 לפנה"ס]] חתמו שני הצדדים על [[שלום שלושים השנים]], ששם קץ למעשי האיבה. במהלך המלחמה, הכירה למעשה אתונה כי הספרטנים הם השולטים ביבשה, בעוד ספרטה הכירה בכך שאתונה שולטת בים.{{הערה|עמית, עמ' 306-307. רוסטובצף, עמ' 108.}} מצב עניינים זה היה נוח מאוד לשני הצדדים. אתונה מצדה ניצלה את הסכם השלום במלואו, ועד מהרה, בהנהגתו של [[פריקלס]], הפכה למעצמה קולוניאלית בעלת צי חזק ועתודות כסף בלתי נדלות. בשנת [[431 לפנה"ס]] הכריזה ספרטה מלחמה על אתונה, פותחתופתחה בכך את [[המלחמה הפלופונסית|המלחמה הפלופונסית השנייה]].

במשך תקופה ארוכה התנדנדה המלחמה ללא הכרעה, עד שהמצביא הספרטני [[ליסנדרוס]] הנחיל לצי האתונאי תבוסה מוחצת ב[[קרב אייגוספוטמוי]], וב[[מרץ]] [[404 לפנה"ס]] נכנעה אתונה לאחר מצור קצר. הספרטנים לא שעו לתחנוניהם של חלק מבעלי בריתם להחריב את אתונה כליל, והסתפקו בתנאי שלום נוקשים שנועדו להבטיח שאתונה לא תוכל עוד לתקוף ערים אחרות.{{הערה|Rhodes, p. 224}} אתונה וויתרהויתרה על כל האימפריה שלה פרט ל[[אטיקה]] ו[[סלמיס (אי)|סלמיס]], הצי האתונאי פורק, וכל האזרחים שהוגלו מהעיר הוחזרו אליה. לאחר שקיבלו האתונאים את תנאי הכניעה ב[[אפריל]] [[404 לפנה"ס]],{{הערה|עמית, עמ' 405.}} נכנס הצי של ליסנדרוס ל[[פיראוס]], ו[[חומות ארוכות|החומות הארוכות]] נותצו לצלילי חלילים. ליסנדרוס ביטל את ה[[דמוקרטיה]] האתונאית, וייסד במקומה משטר פרו-ספרטני ([[שלטון השלושים]]).