משבר ליטל רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
רן כהן (שיחה | תרומות)
שורה 11:
 
== אחרי הפרשה ==
במשך התקופה, בה סבלו התלמידים מהתעללויות שונות, הם זכו לסיוע ולייעוץ מדייזי בייטס, עיתונאית ופעילת זכויות אדם. בייטס ותשעת התלמידים קיבלו את מדליית ספרינגארן בשנת [[1958]]. בשנת [[1996]], שבעה מתוך תשעת התלמידים הופיעו בתוכנית הטלוויזיה של [[אופרה ווינפרי]] בה הם פגשו שוב חלק מהתלמידים הלבנים שהתעללו בהם בשעתו כמו גם תלמידה אחרת שהתחברשהתחברה איתם. אחד התלמידים לשעבר, דיוויד זונטג, התנצל, הביע חרטה על מעשיו ואף התחבק בחום עם אחת התלמידות אליהן נטפל. תלמידה אחרת, אן ברלסון, אשר הפגינה נגד התלמידים בסיסמאות גזעניות, אמרה בתוכניתה של ווינפרי כי במשך 38 שנה הרגישה בושה עזה למעשיה וביקשה מחילה מתשעת התלמידים. ברלסון העידה כי גדלה במשפחה גזענית, אולם עצרה את שרשרת השנאה במשפחתה שלה, כאשר גידלה את ילדיה לסובלנות ואהבת אדם.
 
תשעת התלמידים זכו ב[[מדליית הזהב של הקונגרס]] האמריקאי ב-[[9 בנובמבר]] [[1999]].
שורה 18:
 
== השפעת הפרשה ==
הפרשה השפיעה מאוד על תחומי זכויות האזרח וזכויות האדם, וכן היווההיוותה תקדים לאינטגרציה בעולם כולו.
הייתה זו תקופה שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[מלחמת קוריאה]], שבהן נלחמו חיילים שחורים לצד חיילים לבנים. בשובם של החיילים הביתה, נאלץ הציבור האמריקאי ו[[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל האמריקאי]] לקבל את השחורים כשווים בין שווים, שכן לא היה אפשר לתת להם להיהרג בחזית ולמנוע מהם זכויות של אנשים לבנים.
הפרשה כולה היא אבן יסוד במאבק לזכויות אדם בכלל, ובזכויות האפרו-אמריקאים בפרט.