שער טיטוס – הבדלי גרסאות

ראוי לציין כי בניגוד לתפיסה העממית, לפיה האנשים הנראים בתבליט הם שבויים יהודיים, ישנם חוקרים האוחזים כי האנשים שבתבליט הם דווקא חיילים רומיים האוחזים בשלל.{{הערה|ראו לדוגמה: "in which Roman legionaries are seen carrying off the trumpets, the seven-branched candlestick, and the golden table."‏ History of Art, Abrams, 1974. עמ' 190; "depicts Roman soldiers carrying the spoils—including the sacred seven- branched candelabrum, the menorah—from the Temple in Jerusalem". Gardner's Art through the Ages: The Western Perspective, עמ' 82; גרשון בר-כוכבא, אהרן הורביץ ואייל מירון (עריכה מדעית), '''מקדש בלהבות''', [[הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד|ספרי מגיד, הוצאת קורן]], ירושלים, 2014. מסת"ב: 978-965-526-179-0, עמ' 105. ראו גם מאוריסיו אזרצקי, [https://mauricioeretzisrael.wordpress.com/2009/01/01/24/ האימפריה הרומית וארץ ישראל] (במרכז הכתבה).}} הסיבות העיקריות להבנה זו: 1. תהלוכת שלל מתבצעת בדרך כלל בידי החיילים ואנשי הצבא, ולא בידי השבויים המוצגים בנפרד בתהלוכה. כך גם מופיע בתיאורים אחרים על מאפייני התהלוכות הרומאיות. 2. מדברי ה[[היסטוריון]] בן התקופה, [[יוסף בן מתתיהו|יוסיפון]], המתאר את נושאי המנורה יחד עם נושאי צלמי הניצחון, כשמאחוריהם הקיסר והמצביאים.{{הערה|ראו מלחמות היהודים ז, ה, ה.}} 3. סגנון הלבוש והחזות החיצונית היו תואמים את הסגנון הרומאי של אותה תקופה, כך שאף כי היו יהודים בעלי חזות אופנתית דומה, עדיין היו אמורים להיראות בתבליט אחרים בעלי חזות אחרת. 4. אין סבירות שנִסי הניצחון הנישאים ברקע, בין אנשי התהלוכה, נישאו על-ידי השבויים.

יש המבחינים גם בכלי נגינה שלא מוכר לנו [[המגרפה]]. מנורת שבעת הקנים המופיעה על שער טיטוס היא הדגם המופיע גם ב[[סמל מדינת ישראל]], אם כי בכל המקורות היהודיים מנורת המקדש מתוארת כבעלת שלש רגליים ולא בעלת בסיס יחיד, בשונה מאופן תיאורה בשער טיטוס. בנוסף, ניתן להבחין בבסיס המנורה בחיות הנקראות גריפונים - יצורים מיתולוגיים  בעלי גוף  אריה, ראש  עיט, אוזני  סוס  או  חמור, ורגליים קדמיות כשל  נשר. יצורים מיתיים אלה זרים ליהדות והשפעתם על כן המנורה מחזקת את ההשערה שמדובר בתיאור מאוחר של המנורה שנעשה כשינוי, כתוספת או כזיכרון אקספרסיבי לגבי מבנה המנורה.