מלכות המשנה של פרו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Pookieboss (שיחה | תרומות)
←‏סופה של מלכות המשנה (1806 - 1824): תקינתי ״צבם״ ל״צבאם״.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 58:
בפברואר [[1824]] זכו המלוכנים להחזיק שנית בלימה, אם כי באופן זמני בלבד. בוליבר ארגן את צבאו ב[[טרוחיו (פרו)|טרוחיו]] (Trujillo) ומשם צעד לקראת קרב עם המלוכנים תחת פיקודו של [[חוסה דה קנטראק]] (Canterac). הצבאות נפגשו ביום [[6 באוגוסט]] [[1824]], במישורים שליד העיר [[חונין]] (Junín). המורדים ניצחו את המלוכנים ואלו פינו את לימה בשנית.
 
ב-[[7 באוקטובר]] [[1824]], עבר הפיקוד על המורדים לידיו של סוקרה, בעקבות צו של הקונגרס של [[הרפובליקה של קולומביה הגדולה]]. לעומתו התרכזו המלוכנים בסביבות העיר [[אייקוצ'ו]] (Ayacucho), בה נערך הקרב האחרון לעצמאות פרו. ב-[[9 בדצמבר]] [[1824]], התחולל [[קרב אייקוצ'ו]] במרחק כמה קילומטרים מהעיר במישור "לה קינואה" (Pampa de La Quinua), בקרבת העיירה קינואה. הכוחות המורדים יצאו וידם על העליונה, ובכך נחתמה עצמאותן של פרו ושל אמריקה הדרומית. סוקרה ניצח ולקח בשבי את המשנה למלך לה סרנה, שנפצע, וכן כ- 3,000 שבויים נוספים. המלוכנים איבדו כ- 2,000 מאנשיהם וצבםוצבאם נפוץ. סרנה חתם על כתב כניעה סופי, שוחרר, והפליג חזרה לאירופה.
 
אף על פי כן המשיכו הספרדים להחזיק באי [[צ'ילואה]], שבדרום [[צ'ילה]], עד [[1826]], וניסו לכבוש מחדש את נחלותיהם שמעבר לים מספר פעמים, כגון ב[[קרב קייאו]], אולם בשנת [[1879]] הכירו, לבסוף, בעצמאותה של [[פרו]].