צדק סביבתי – הבדלי גרסאות

'''צדק סביבתי''' הינוהוא מושג הלקוח מ[[מדעי החברה]] המתייחס לשאיפה לשוויוןל[[שוויון חברתי]] בנוגע לצריכת [[משאבי טבע]] וההשפעה של הסביבה על היחיד ועל תתי הקבוצות השונות בחברה.

הבסיס התאורטי למושג הצדק החברתי קשור בצורה הדוקה לתנועה למען צדק חברתי. המושג עצמו נשמע לראשונה בתחילת [[שנות ה-80 בארצותשל המאה ה-20|שנות ה-80]] ב[[ארצות הברית]]. לא ניתן להצביע על נקודת מסוימת בה התחיל הרעיון, אלא יש לראותו כהתפתחות איטית מתוך עשרות מאבקים של ארגונים סביבתיים וחברתיים. התנועה מבטאת קפיצת מדרגה אידאולוגית של התנועה הסביבתית ומעבר ממאבקים של שמירה והגנה על טבע מקומי להכרזת מלחמה כוללת כנגד חוסר השיוויוניותהשוויון והפוגענות הבאים לידי ביטוי ב[[תרבות הצריכה]] [[תרבות המערב|המערבית]] [[קפיטליזם|קפיטליסיטת]].

טיפול הוגן פירושו שאף קבוצת אוכלוסין, כולל קבוצות מיעוטים אתנייותאתניות או סוציו-אקונומיות, צריכה לשאת בחלוקה לא פרופורציונלית של השלכות סביבתיות שליליות הנגרמות מפעולות תעשייה, רשויות מקומיות או מביצוע תוכניות ומדיניות ברמה המקומית, האזורית והלאומית.

באופן מסורתי, ארגונים להגנת הסביבה התעסקו בעניינים אקולוגים טהורים, כגון, שימור חיות בר ושמורות טבע, התפוצצות אוכלוסין, מיחזורמיזור וצריכת אנרגיה. מבקריו טוענים כי מושג הצדק החברתי מטה את תשומת הלב של הארגונים הירוקים מהמטרות האקולוגיות אל שיקולים אנתרופומרופיים של גזענות, פערי מעמדות, וסקסיזם, כל זאת בגלל ששיקולים אלו גורמים לחוסר שוויון בנטל הסביבתי. לשיטת המבקרים הטיית תשומת הלב הזו נובעת מרצון להיות "פוליטיקלי קורקט" וגורעת מהמשאבים המופנים למטרות הסביבתיות ה"אמיתיות". נשמעים גם טענות נגד גישה בלתי מדעית שרווחת בארגונים לצדק הסביבתי לגבי טיב הקשר בין פגיעה סביבתית בבריאות קבוצות מעוטי יכולת למיניהן. לדוגמה, אודות הקורולציההקורלציה שנמצאה בין שכבות חברתיות חלשות למפגעים סביבתיים נטען כי הגורם לה הוא לו הקלות בה הממסד יכול לפגוע בשכבות אלו אלא כי השכבות החזקות יותר פשוט מצליחות לברוח או להתגבר על הפגיעה.