וילי הניג – הבדלי גרסאות

'''אמיל האנס וילי הניג''' ([[גרמנית]]: Emil Hans Willi Hennig;{{כ}} [[20 באפריל]] [[1913]] - [[5 בנובמבר]] [[1976]]) הוא [[ביולוג]] [[גרמני]] שעסק ב[[סיסטמטיקה]]-[[פילוגנטיקה|פילוגנטית]] ותרם רבות ליצירה והפיתוח של התאוריה של ה[[קלדיסטיקה|קלדיסטיקה]]. בנוסף תרם לפתוח ה[[עץ פילוגנטי|עצים הפילוגנטיים]], גרף עץ המייצג את היחסים ההיסטוריים-אבולוציונים המשוערים בין מינים ביולוגים שונים על סמך דמיון גנטי או מורפולוגי ביניהם, כמו שהם נראים כיום. כ[[טקסונום]], התמחה הניג ב[[זבובאים]].

הניג גויס לשירות בצבא [[גרמניה הנאצית]] ב-[[1939]]. ב-1942 נפצע ב[[המצור על לנינגרד|מצור על לנינגרד]] ואף נשקפה סכנה לחייו. במשך חודשים שהה בבתי חולים צבאיים. לאחר החלמתו, שירת הניג בשירותי הרפואה הצבאיים, בעיקר בשירות למניעת [[מלריה]]. לאחר נפילת גרמניה הנאצית, בין מאי לאוקטובר [[1945]], היה כ[[שבוי מלחמה|שבוי]] בידי ה[[בריטניה|בריטים]], וסופח לשירותים הבריטיים למניעת מלריה. לימים הואשם הניג, בעיקר על ידי מייסד ה[[פאנביוגאוגרפיה]], [[לאון קרויזאט]] (Léon Croizat), בחברות ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], אולם אין לכך ראיות.

במהלך שירותו הצבאי החל הניג בכתיבת טיוטה של ספרו החשוב ביותר, Grundzüge einer Theorie der Phylogenetischen Systematik, שפורסם ב-1950 והיה תמצית של רעיונותיו המדעיים.

לאחר הקמת [[חומת ברלין]] לא היה יכול עוד לעבוד במכון האנטומולוגי. ב[[גרמניה המערבית]] ניתנה להניג משרה זמנית כפרופסור ב{{ה|אוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין}}. הוא הצטרף ל{{ה|מוזיאון הלאומי לידיעת הטבע בשטוטגרט}}, שם היה אחראי על מחלקת המחקר הפילוגנטי. באפריל [[1963]] עבר ללודוגיסבורג-פפלוגפלדן במסגרת משרתו. האוסף המדעי שאסף נשמר במוזיאון עד העברת המוזיאון לשטוטגרט-ליוונטור, ב-1985.