קרב סקיגהארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "תיאור תמונה" לשדה "כיתוב" בתבנית מיון #
clean up באמצעות AWB
שורה 31:
 
==רקע==
אף על פי ש[[טויוטומי הידיושי]] איחד את יפן וביסס את שליטתו במדינה ב-[[1590]], כישלון [[הפלישות היפניות לקוריאה (1598-1592)|פלישותיו]] ל[[קוריאה]] החלישו מאוד את שבטו, ובמיוחד את המערכת ה[[ביורוקרטיה|ביורוקרטית]] שתמכה בשבט טויוטומי לאחר מותו של הידיושי ב-[[1598]]. לאחר מות הידיושי ואחיו, הידֶנאגה, החלו הגורמים השונים בתוך השבט להתעמת, עד שהעימות הפך למאבק גלוי.
 
בין המבקרים הגדולים של הביורוקרטים של שבט טויוטומי היו קָטוֹ קיומאסה ופוקושימה מסנורי, וטוקוגאווה גייס אותם לצד שלו בהתקפתו על שבט טויוטומי.
שורה 42:
==הקרב==
[[קובץ:Sekigahara.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת הקרב]]
אישידה מיהר לכרות ברית עם מספר דאימיו והכריז מלחמה על טוקגאווה בעודו מטיל [[מצור]] על [[טירת פושימי]], שהייתה בשליטת אויבו. לאחר מכן כבש צבאו מספר מאחזים של צבא טוקוגאווה באזור [[קנסאי]], והמשיך להתקדם לכיוון אזור סקיגהארה. טוקוגאווה החליט לפרוס את כוחותיו בהתאם, ושלח את אחד מפקודיו לפגוש בכוחות האויב הבאים ממערב. אז פנה לכיוון טירת אוסקה.
 
בנו של טוקוגאווה, [[הידטאדה טוקוגאווה|הידטאדה]], הוביל קבוצה נוספת בדרך [[נקסנדו]], בדרכו להטיל מצור על טירתו של בעל בריתו של אישידה, סנדה מסיוקי. על אף היתרון המספרי ממנו נהנה טוקוגאווה לא הצליחו חיילו לפרוץ את הטירה המבוצרת היטב. באותה עת צרו כוחות גדולים ממחנה טויוטומי על טירתו של הוסוקאווה פוג'יקטה ב[[קיאי]]. בשל שתי תקריות אלה נעדרו חיילים רבים משני הצדדים מקרב סקיגהארה.
שורה 51:
אף על פי שצבאו של אישידה החזיק ביתרון ה[[טקטיקה|טקטי]], טוקוגאווה גייס למחנהו רבים מהדאימיו של מערב יפן בהבטחות של מתן אדמות ויחס מועדף אם יחליפו צדדים. שניים מהדאימיו האלה היו קיקאווה הירואיאה וקובָּיַקאווה הידאקי, וצבאותיהם החזיקו בעמדות שאיפשרו להם לאגף את צבאו של טוקוגאווה משלושה צדדים. אולם קיקאווה האמין שטוקוגאווה עתיד לנצח בקרב ועל כן כרת איתו [[ברית]] סודית בה התחייב לא להשתתף בקרב. צבאו היווה את הקו הקדמי של צבא המערב ובעת הקרב טען קיקאווה ש[[ערפל]] מונע מצבאו להתקדם, ובכך בעצם שיבש את כל מערך ההתקפה של הצבא.
 
קוביקאווה, אף על פי שנענה לקריאתו של טוקוגאווה, נותר [[מדינה נייטרלית|נייטרלי]] בשדה הקרב. בשלב מתקדם בלחימה הורה טוקוגאווה לרובאים שלו לירות לכיוון הגבעה עליה עמדו קוביקאווה וחייליו, וזאת על מנת לעודד אותו לצאת לפעולה. הפעולה צלחה וקוביקאווה הצטרף מיד לצדו של טוקוגאווה, בעוד צבאו מטה את הכף בקרב. אולם, מספר דאימיו מצבאו של טוקוגאווה ראו בפעולה זו של קוביקאווה [[בגידה]], ועל כן החליפו צדדים במהלך הקרב, והטו את הכף פעם נוספת.
 
אף על פי כן, לאחר עריקתו של קוביקאווה החל הצבא המערבי להתמוטט, והמפקדים התפזרו ונסו משדה הקרב. חלקם נהרגו במנוסתם, חלק הצליחו להמלט חזרה לנלותיהם, חלקם ביצעו [[ספוקו]] וחלקם, כמו אישידה מיצונארי, נשבו ו[[הוצאה להורג|הוצאו להורג]].
שורה 65:
* שבט מורי, בהנהגת מורי טרומוטו, שנאלץ לעבור מנחלתו באקי (כיום [[מחוזות יפן|מחוז]] [[הירושימה (מחוז)|הירושימה]]), ל[[צ'ושו]], אף על פי שלא השתתף בקרב באופן בעיל.
* שבט שימאזו, בהנהגת שימאזו יושיהירו, ספג ביקורת בעקבות כשלונו באיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]], ואף על פי שלא נאלץ לעזוב את נחלתו ב[[סצומה]], לא הפך השבט לנאמן לשוגון. המרחק הגדול בין [[האן (יחידה אדמיניסטרטיבית)|האן]] סצומה, שב[[קיושו]], לאדו הבירה איפשר לשבט לשמור על מידה מסוימת של [[אוטונומיה]].
* שבט צ'וסוקָבֶּה, בהנהגת צ'וסוקבה מוריצ'יקה, איבד את כל אדמותיו בנחלת [[טוסה האן|טוסה]] לטובת שבט ימגוצ'י, והנהגתו הוצאה להורג. האיבה בין בני השבט לשליטיהם החדשים נמשכה שנים רבות לאחר מכן, והגבירו את האיבה כלפי השוגונות.
 
צאצאי שלושת השבטים האלה עתידים לשתף פעולה בהדחת שוגונות טוקוגאווה שתיים וחצי מאות מאוחר יותר, במהלך שהוביל ל[[רסטורציית מייג'י]].
שורה 76:
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Bryant, Anthony J. '''Sekigahara 1600: The Final Struggle for Power'''. [[Osprey Publishing]], 1995. ISBN9781855323957ISBN 9781855323957.
</div>