יוסף מאיר כהנא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תולדותיו: הרחבה |
|||
שורה 3:
== תולדותיו ==
נולד בשנת [[ה'תר"ע]], בנו של הרב [[צבי הירש כהנא]], שהיה נכדו של הרב [[יוסף מאיר וייס]], מייסד [[חצר חסידית|חצר חסידות]] ספינקא, שעל שמו הוא קרוי. נישא למלכה בת רבי יצחק טייטלבוים מ[[הוסאקוב]] מ[[שיחה:חסידות סיגט#צאצאי רבי נחום צבי מדרוהוביטש|שושלת סיגט]]. הוא התגורר לאחר נישואיו ב[[אונגוואר]] סמוך לחותנו. במשך שנתיים כיהן ברבנות בברזנק{{הו|Bereznek}} הסמוכה, ובהמשך פתח ישיבה באונגוואר.
סבתו שרה שלומצע, אם אמו, עלתה בשנות ה-30 בגפה ארצה כשהיא משאירה את בעלה וילדיה באירופה. שעם פרוץ המלחמה שלחה לנכדיה שהרוצה לעלות ארצה היא תסדר לו סרטיפיקטים. רבי יוסף מאיר נענה להזמנה. במשך שנתיים ניסתה להשיג סרטיפיקט בהצהירה שנכדה הוא חתנה, כשלבסוף אחד מעובדי הסוכנות שהיה חסיד זידיטשוב ראה אותה, ולאחר ששמע שהיא בתו של רבי [[מנחם מנדל מזידיטשוב]] דאג לה לסרטיפיקטים. באייר [[תש"א]] ([[1941]]) הגיע ארצה, שבועות בודדים לפני שגורשו הנתינים הזרים מאונגוואר לגבול הפולני, שכרובם המוחלט מתו ממחלות ורעב והשאר נרצחו על ידי הנאצים. הוא כיהן כשנתיים כרב בית הכנסת ויז'ניץ ב[[בתי מילנר]] בירושלים. התגורר ברחוב שערי פינה בשכונת הבוכרים ובהמשך עבר ל[[רחוב החבשים]] שבקצה שכונת [[מאה שערים]]. בשנת [[תש"ה]] פתח בית כנסת בבית זובק שב[[נחלת שבעה]] והחל לכהן כאדמו"ר מספינקא. עם פרוץ מלחמת הקוממיות, ברח מביתו שהיה סמוך לגבול, ועבר ל[[ליפתא]], ובהמשך ל[[בית הכרם]]. לאחר המלחמה חזר לביתו ופתח את בית המדרש מחדש.
הוא אימץ את הלבוש המסורתי הירושלמי והיה מקורב ל[[העדה החרדית|עדה החרדית]] ו[[חסידות סאטמר]] אך גם ל[[אגודת ישראל]], ל[[חסידות ויז'ניץ]] ול[[חסידות בעלז]].
עם פטירתו, ב[[ח' בשבט]] [[ה'תשל"ח]], התמנה בנו בכורו, הרב מרדכי דוד, לממלא מקומו באדמו"רות ספינקא בירושלים. בן נוסף, רבי [[אלתר כהנא|אלתר]] כיהן כאדמו"ר מ[[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב-ספינקא]] ובן נוסף הוא הרב ברוך, מספינקא-[[אנטוורפן]]. בנים נוספים הם הרב אייזיק כהנא [[מו"צ]] של [[העדה החרדית]] והרב משה נחמן כהנא [[ר"מ]] בישיבת בעלז.
| |||