יוסף מאיר כהנא

רבי יוסף מאיר כהנא (ה'תר"ע - ח' בשבט ה'תשל"ח, 16 בינואר 1978) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים.

יוסף מאיר כהנא

לידה	שנות ה־10 של המאה ה־20 רומניה
פטירה	16 בינואר 1978
מדינה	רומניה
האדמו"ר מספינקא-ירושלים ה־1 ? – ח' בשבט ה'תשל"ח → רבי צבי הירש כהנא רבי מרדכי דוד כהנא ←

תולדותיו

נולד לרב צבי הירש כהנא, שהיה נכדו של הרב יוסף מאיר וייס, מייסד חצר חסידות ספינקא, שעל שמו הוא קרוי. נישא למלכה בת רבי יצחק טייטלבוים מהוסאקוב משושלת סיגט, התגורר לאחר נישואיו באונגוואר סמוך לחותנו.

במשך שנתיים כיהן ברבנות בברזנק (הו') הסמוכה, ובהמשך פתח ישיבה באונגוואר.

סבתו שרה שלומצע, אם אמו, עלתה בשנות ה-30 בגפה לארץ ישראל כשהיא משאירה את בעלה וילדיה באירופה. עם פרוץ המלחמה שלחה לנכדיה שתסדר סרטיפיקטים למי מנכדיה שירצה לעלות, ורבי יוסף מאיר נענה להזמנה. במשך שנתיים ניסתה להשיג סרטיפיקט בהצהירה שנכדה הוא חתנה, כשלבסוף אחד מעובדי הסוכנות שהיה חסיד זידיטשוב ראה אותה, ולאחר ששמע שהיא בתו של רבי מנחם מנדל מזידיטשוב דאג לה לסרטיפיקטים. באייר תש"א (1941) הגיע ארצה, שבועות בודדים לפני שגורשו הנתינים הזרים מאונגוואר לגבול הפולני, שלמעט בודדים, כולם מתו ממחלות ורעב והשאר נרצחו על ידי הנאצים.

כיהן כשנתיים כרב בית הכנסת ויז'ניץ - וישווא (מרמרוש) בבתי מילנר בירושלים. התגורר ברחוב שערי פינה בשכונת הבוכרים ובהמשך עבר לרחוב החבשים שבקצה שכונת מאה שערים.

בשנת תש"ה פתח בית כנסת וישיבה לחסידי ספינקא בבית זובק שבנחלת שבעה. עם פרוץ מלחמת הקוממיות, ברח מביתו שהיה סמוך לגבול, ועבר לליפתא, ובהמשך לבית הכרם. לאחר המלחמה חזר לביתו ופתח את בית המדרש מחדש.

בית המדרש והישיבה נקראו "אמרי יוסף" על שם סבו האדמו"ר הראשון מספינקא. בשנים הראשונות לא כיהן בעצמו כאדמו"ר והישיבה הייתה בנשיאות בן דודו רבי יעקב יוסף וייס שהתגורר אז בברוקלין, שפעל ותמך בישיבה.

הוא אימץ את הלבוש המסורתי הירושלמי והיה מקורב לעדה החרדית וחסידות סאטמר אך גם לאגודת ישראל, לחסידות ויז'ניץ ולחסידות בעלז.

עם פטירתו, בח' בשבט תשל"ח, התמנה בנו בכורו, הרב מרדכי דוד, לממלא מקומו באדמו"רות ספינקא בירושלים.

צאצאיו

• רבי מרדכי דוד, ממלא מקומו באדמו"רות ספינקא בירושלים.
• רבי אלתר כיהן כאדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא בשכונת מקור ברוך.
• רבי ברוך, האדמו"ר ממספינקא-אנטוורפן.
• הרב אייזיק, מו"צ בהעדה החרדית.
• הרב משה נחמן, ר"מ בישיבת בעלז.
• חתנו רבי מרדכי דב טייטלבוים, האדמו"ר מהוסאקוב.
• חתנו הרב אהרן מרדכי רוטנר דיין בבית הדין מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.
• חתנו הרב מרדכי שטיין, אדמו"ר מפאלטישאן בבורו פארק.
• חתנו הרב יהושע רוזנברגר, דיין העדה החרדית ורב שכונת קריית רמ"א בבית שמש.