יוסף גורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Yosef Gorny cropped.jpg|שמאל|ממוזער|220px|יוסף גורני, 2008]]
'''יוסף גוֹרְנִי''' (נולד ב-[[1933]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל|תולדות עם ישראל]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וראש המכון לחקר ה[[עיתונות]] וה[[תקשורת]] היהודית ע"ש אנדראה ו[[צ'ארלס ברונפמן]] באוניברסיטת תל אביב. חוקר ה[[לאומיות]] היהודית במאה השנים האחרונות. חתן [[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל (2006).
 
שורה 20:
 
==מחקרו==
יוסף גורני עוסק בתנועה ה[[לאומיות|לאומית]] ה[[יהדות|יהודית]] במאה השנים האחרונות. הוא מתבונן בשתי פניה: מאיחד, הציונות והיישוב היהודי בארץ ישראל ומאידך [[הבונד]] - התנועה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] הלאומית והאנטי-ציונית.
 
יוסף גורני בודק תופעה זו של הזרמים הלאומיים היהודיים והמנהיגים הלאומיים כדוגמת [[הרצל]], [[חיים ויצמן]], [[זאב ז'בוטינסקי|ז'בוטינסקי]], ו[[דוד בן-גוריון]]. הוא בוחן את עולם המחשבה שלהם ואת הניסיון שלהם ליישם את חזונם והגותם במציאות. קרי, הוא משלב בין היסטוריה אינטלקטואלית להיסטוריה פוליטית וחברתית. מן ההיבט החברתי הוא עוסק ב[[אוטופיה|אוטופיות]]. הוא עוסק ברעיונות האוטופיים של אנשי המדינה והרוח הציונים שניסו ליישם אותם במציאות. דהיינו, אין הוא עוסק באוטופיה כבדמיון או חלום, אלא באוטופיה שמנסה להיות ריאלית. הוא חוקר את הנטיות האוטופיות אצל המנהיגים הציוניים והקבוצות האליטיסטיות השונות מן ה[[מושבה|מושבות]] הראשונות ועד ל[[קיבוץ|קיבוצים]]. גורני מכנה זאת הגישה הריאליסטית-האוטופית, כשהדגש הוא על הריאליזם ולא על האוטופיה.
שורה 58:
 
====הקשר הדו-משמעי: הלייבור הבריטי ויחסו לציונות====
בספר זה מבליט יוסף גורני את הקשר של ה[[סוציאליזם]] המערבי, שלא הכיר את הבעיה הלאומית היהודית, כמו הסוציאליזם הבריטי והציונות. כלומר, מצד אחד ב[[בריטניה]] לא הייתה תנועה [[אנטישמיות|אנטישמית]] המונית, כמו למשל ב[[מזרח אירופה]]. אולם מצד שני, מטעמים של הומניזם סוציאליסטי - תמך הסוציאליזם עד עלותו לשלטון ב[[ציונות]] כתנועת התיישבות שבאה לפתור חלק מהמצוקה היהודית במזרח אירופה.
 
====שותפות ומאבק: חיים ויצמן ותנועת העבודה====
שורה 65:
במישור האידאולוגי-ערכי היה ויצמן קרוב לתנועת העבודה ו'''במיוחד''' להתיישבות השיתופית. היו לו שלוש אהבות ב[[ארץ ישראל]]: [[נהלל]], [[משמר העמק]] ו[[מכון ויצמן]]. היה זה צירוף [[אוטופיה|אוטופי]] בין ההתיישבות השיתופית לבין המדע, זאת למרות שויצמן בהשקפת עולמו ובתרבותו לא היה סוציאליסט, ואפילו היה מתנגד חריף למרקסיזם, זה מצד העיקרון.
 
בעניין הפוליטי ניתן לראות שתי תקופות: בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] התקיימה ברית פוליטית-מדינית בין ויצמן לבין תנועת העבודה. ב[[שנות הארבעים]] נוצר קרע בינו לבין דוד בן-גוריון, ממנהיגי תנועת העבודה, שעיקרו היה מחלוקת פוליטית לגבי הסמכויות של נשיא התנועה הציונית, דהיינו ויצמן, ויושב ראש ההנהלה הציונית, דוד בן-גוריון. ויצמן דגל במשטר נשיאותי לפיו מדיניות החוץ היא בידי הנשיא כמו ב[[ארצות הברית]]. ואילו בן-גוריון דגל במשטר של ממשלה אשר בו הממשלה היא הריבון והיא הקובעת (ממשלה דהיינו ההנהלה הציונית). המאבק ביניהם נסוב סביב השאלה עד כמה יש להעביר את הדגש של המדיניות הציונית מאנגליה לארצות הברית. ויצמן היה נאמן של בריטניה ואילו בן-גוריון תבע את המעבר לארצות הברית.
 
כתוצאה ממאבק זה, לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], התמנה אומנם ויצמן לנשיאה, אלא שסמכויותיו כנשיא קוצצו רק לעניינים טקסיים וזאת כתוצאה מדרישתו של בן-גוריון.
שורה 80:
* (עורך): '''מדינאי בעתות משבר: חיים ויצמן והתנועה הציונית''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1976
* '''הקשר הדו-משמעי: הלייבור הבריטי ויחסו לציונות''', תל אביב, 1980
* '''מראש פינה ודגניה עד דימונה: תולדות הציונות הקונטרוקטיבית''', משרד הביטחון [[אוניברסיטה משודרת]], תל אביב, תשמ"ג 1983
* '''השאלה הערבית והבעיה היהודית: זרמים מדיניים-אידאולוגיים בציונות ביחסם אל הישות הערבית בארץ-ישראל בשנים 1948-1882''', [[עם עובד]], תל אביב, תשמ"ו 1985
* '''החיפוש אחר הזהות הלאומית: המחשבה הציבורית היהודית אחרי השואה והקמת המדינה''', [[עם עובד]], תל אביב, תש"ן 1990
שורה 86:
* יוסף גורני ו[[יצחק גרינברג]], '''תנועת העבודה הישראלית: היסודות הרעיוניים, המגמות החברתיות והשיטה הכלכלית - אסופה מוערת''', כרכים א-ב, [[האוניברסיטה הפתוחה]], תל אביב, תשנ"ט 1997
* '''בין אושוויץ לירושלים''', עם עובד, תל אביב, תשנ"ח 1998
* '''חלופות נפגשות: מפלגת הבונד ותנועת הפועלים בארץ-ישראל, 1985-1897''', [[מוסד ביאליק]], ירושלים, תשס"ה 2005
* (עריכה) '''הישג היסטורי בתמורותיו: ההתיישבות הקיבוצית והמושבית, 1990-1910''', עורכים: אביגיל פז-ישעיהו, יוסף גורני, קריית [[שדה בוקר]], 2006
* '''קריאה באין אונים''', הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תשס"ט 2009
שורה 122:
* [[בת ציון עראקי קלורמן]], [http://www.katharsis.co.il/images/magazine/BatZionEraqiKlormanYemeniJews.pdf יהודי תימן, העלייה השנייה ותנועת הפועלים - אפליה על בסיס תרבותי-רעיוני או כלכלי ואתני?], [[קתרסיס]] 2
* {{רמב"י|גורני יוסף|Gorny Yosef}}
 
 
{{סדרה