ראשונים – הבדלי גרסאות

'''ראשונים''' הוא כינוי ב[[היסטוריה של עם ישראל|תולדות עם ישראל]] ל[[רב]]נים שפעלו בין [[המאה ה-11]] ו[[המאה ה-15]] לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ה[[הלכה]] ו[[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשנות התלמוד]]. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת ה[[גאונים]] ולפני תקופת ה[[אחרונים]], ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת [[ארון הספרים היהודי]].{{הערה|לשם דוגמה, בתקופה זו נכתבו הספרים [[משנה תורה לרמב"ם]], [[פירוש רש"י למקרא]], וחידושים רבים על ה[[תלמוד]] כדומת אלו של ה[[רמב"ן]], ה[[רשב"א]], ה[[ריטב"א]] ואחרים.}}

 

 

==סקירה היסטורית==

 

===מוקדי היצירה בתקופת הראשונים===

 

בין יהודי ספרד ליהודי אשכנז היו הבדלים רבים בדרכי החיים ובאופי היצירה, דבר שלבסוף הוביל להבדלי המנהגים בין ה[[אשכנזים]] ל[[מזרחים]]. בספרד נשמר מבנה הקהילה שאפיין את יהדות בבל בתקופת הגאונים, של הנהגה תורנית מרכזית שעל פיה יישק דבר, ומקור כוחה וסמכותה מן התלמוד הבבלי שנלמד ב[[ישיבה|ישיבות]]. לעומת זאת באשכנז ובצרפת הייתה [[אוטונומיה]] רבה לקהילות, והן נטו לשמר ולפתח מסורות ומנהגים שונים במקומות בהם חיו. העיסוק הלא-הלכתי בספרד נטה יותר לצד ה[[פילוסופיה]] וה[[קבלה]], ואילו באשכנז נטה יותר לצד ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וה[[מדרש]]. בספרד המוסלמית היה גם, בעיקר במחצית הראשונה של תקופת הראשונים, מצב ייחודי שבו העוצמה הפוליטית והתרבותית לא הייתה בידי הרבנים דווקא אלא אצל אנשי החצר, המשכילים והמשוררים (כשהם כולם אנשי תורה ומקיימי מצוות). זו הייתה מציאות נדירה, שלא נמצאה כמותה באשכנז ולא בשאר הקהילות היהודיות עד העת החדשה.

===ישראל והעמים בתקופת הראשונים===

חיי היהודים באירופה ב[[ימי הביניים]] מתאפיינים במעברים תכופים מתקופות של שלווה יחסית לתקופות של רדיפות, פרעות וגירושים. [[המאה ה-11]] הייתה נוחה יחסית ליהודים: בספרד המוסלמית ([[אל-אנדלוס]]) היה [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] בעיצומו, ובגרמניה הלך והתבסס היישוב היהודי. אולם בסוף המאה בא [[מסע הצלב הראשון]] ([[1096]]), שבהיסטוריה של יהדות אשכנז מוכר יותר כ[[פרעות תתנ"ו]], ובעקבותיו עבר מרכז הכובד התורני לצרפת.

 

ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הייתה תקופה נוספת של שלווה יחסית: בצרפת ובאשכנז התקיימה פעילות לימודית רבה ונוסדו ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] הראשונות, אבל החלו גם סימנים של הרעת היחס אל היהודים: ויכוחים פומביים, בדרך כלל כפויים, בין מלומדים יהודים ונוצרים, ושרפת התלמוד ב[[משפט פריז]]. בספרד התאוששה היצירה היהודית ממאורעות הכיבוש הנוצרי, ובדרך כלל נטו המלכים הנוצרים חסד ליהודים (למרות אירועים מקומיים כגון [[ויכוח ברצלונה]]).

==היצירה הספרותית בתקופת הראשונים==

===פרשנות המקרא===

 

===פרשנות התלמוד===

 

במקביל נכתבה פרשנות עשירה בספרד. פרשני ספרד המוקדמים, ה[[ר"י מיגאש]], רבי [[יצחק אבן גיאת]] ואחרים, וכמובן ה[[רי"ף]], פעלו כבר מתחילת תקופת הראשונים. במאה ה-13 כתב ה[[רמב"ן]] את פירושו לתלמוד, ששילב את חריפותם של בעלי התוספות עם הפרשנות הספרדית. אחרי הרמב"ן נכתבו עוד פירושים וחידושים רבים בספרד, החשובים שבהם פירושי ה[[אהרן הלוי|רא"ה]] וה[[רשב"א]] תלמידי הרמב"ן, ה[[ריטב"א]] תלמידם וה[[ר"ן]].

 

===פסיקת הלכה===