מדרש – הבדלי גרסאות

במדרש [[בראשית רבה]] נפוץ השימוש ב'''פתיחתא''': היא מופיעה בתחילת הסימן ("הפרק" במדרש) ופותחת בדרשת "פסוק רחוק" מספרי אמ"ת ([[איוב]], [[משלי]] ו[[תהילים]]) או מספרי ה[[נביאים]]. לאחר עיסוק קצר או ארוך באותו "פסוק רחוק" משתלשלת הפתיחתא ומתחברת בסופו של דבר לפסוק הראשון שנקרא בפרשת השבוע. החוקרים מתחבטים בשאלה האם הפתיחתות נאמרו בשבת מול קהל בבית הכנסת, במטרה למשוך אותו "ולהכין" אותו לקראת הקריאה בתורה,{{הערה|1=[[יוסף היינמן]], דרשות בציבור בתקופת התלמוד, ירושלים תשל"א, עמ' 13}} או שמא מדובר בפלפול בית-מדרשי שנאמר לאוזני החכמים בלבד.{{הערה|1=י' פרנקל, מדרש ואגדה, האוניברסיטה הפתוחה כרך א', עמ' 213-214}}

חלק מן הרעיונות העולים במדרש, בעיקר במדרש האגדה, הם [[מטאפורה|מטאפוריים]], פרשנים מאוחרים הדגישו שאין להבין אותם כפשוטם כלל, אם כי יש מי שחולק עליהם וסובר שגם הפשט קיים. לעתים הדיונים המדרשיים מסתירים מאחוריהם תפיסות אזוטריות ואף [[מיסטיקה|מיסטיות]].{{הערה|1=כך היא דרך הדרישה של ספר הזוהר ברובו}}. לפי הסברים מאוחרים יותר (למשל, אצל [[הרמב"ם]]{{הבהרה|מקור ברמב"ם, או שמא הכוונה לפרשנות של דעת הרמבם}}) הדבר נעשה כדי להסתיר את התפיסות המורכבות מן ההמון וממי שעלול לעשות בהן שימוש לרעה.

במדרשי הלכה מוצאים מקורות מהתורה שבכתב להלכות שנמסרו במסגרת ה[[תורה שבעל פה]]. המדרשים האלה בדרך כלל קודמים ל[[משנה]]. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעתים היא המקור הראשוני שלה (למרותאף על פי שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה שבכתב). המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים.