רוק אנד רול – הבדלי גרסאות

'''רוק אנד רול''' (ידוע גם כ"'''רוקנרול'''" ו"'''רוק נ' רול'''", מ[[אנגלית]]: '''Rock & Roll''' - מילולית: נא להתנדנד ולהתגלגל) - סגנוןהוא [[מוזיקה|סגנון מוזיקלי]] ו[[תרבות|תרבותי]]י שהתפתח ב[[שנות ה-50]] ב[[ארצות הברית]] בעקבות המהפכה האלקטרונית ב[[בלוז]], ואשר ממנו התפתח ה[[רוק (מוזיקה)|רוק ]] ב[[שנות ה-60]].

אמנם ה[[בלוז]] יצא מה[[אופנה]] ב[[ארצות הברית]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], אך כבר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|הארבעים]] החלו תמורות ב[[מוזיקה]], אשר הביאו לחזרתו של הבלוז בגרסה [[כלי נגינה|אינסטרומנטלית]] מודרנית: בשנת [[1930]] פותחו ה[[גיטרה חשמלית|גיטרה החשמלית]] וה[[אורגן חשמלי|אורגן החשמלי]], ובשנת [[1951]] הומצאה [[גיטרה בס|גיטרת הבס החשמלית]], שקיבלה את התפקיד שהיה עד אז נחלתו הבלעדית של ה[[קונטרבס]].

פיתוחם של שלושת כלי הנגינה החשמליים, ובמיוחד הגיטרה החשמלית, השפיע על שני סגנונות מוזיקליים: ה[[קנטרי]] והבלוז. נגני הקנטריהקאנטרי עברו עתה מ[[בנג'ו]] לגיטרות חשמליות. בעוד שהאירופאים ניגנו בגיטרות הקלאסיותהקלסיות בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד, האמריקאים ניגנו בגיטרות החשמליות בעזרת [[מפרט]], כמו שלפני כן ניגנו בבנג'ו. שינוי עמוק יותר חל בבלוז: בעוד שבעבר הבלוז היווה בסך הכול שירת עבודה, בשנים אלה מנגינות הבלוז עברו עיבוד אלקטרוני-מודרני וסגנון זה הפך לבסיס של הנגינה בגיטרה חשמלית.

קצב הבלוז חזר, ולא רק בצורתו המקורית, אלא גם בצורה של רוק אנד רול, או בקיצור, רוק'נרול – גרסה הרבה יותר מהירה ו[[שמחה]] לבלוז. את המונח טבע שדר הבלוז האמריקאי [[אלן פריד]] בשנת [[1954]]. בניגוד ליוצרי הבלוז, אמני הרוק'נרול ברובם היו לבנים. הרוק'נרול ירש מהבלוז את הקצב ואת טכניקת הנגינה בשלמותם, על כן, בלוז (בגרסתו האינסטרומנטלית) ורוק'נרול הינםהם סגנונות אחים, הבלתי ניתנים להפרדה. אף-על-פי-כן, אמני הרוק'נרול הוסיפו גם מספר חידושים, כגון, [[זמרה|שירה]] שמחה, קצב [[תופים]] מהיר, ופריטה הרבה יותר מהירה על אקורדים שמחים יותר (אקורדים מז'וריים). מוזיקת הרוק'נרול הייתה מוזיקה סוחפת שלוותה ב[[ריקוד|ריקודי]] זוגות סוערים. חלק מאמני הבלוז-רוק'נרול הוסיפו גם גיטרות אקוסטיות בנוסף לגיטרות החשמליות. הולחנו הרבה שירי בלוז-רוק'נרול במיוחד ל[[גיטרה אקוסטית]]– שירים קצרים, קלים ושמחים.

באותה תקופה פותחה שיטת הפצת המוזיקה באמצעות [[תקליט|תקליטים]]ים, וכך הפך הרוק'נרול למוזיקת ההמונים, אשר הופצה בכל ארצות הברית, ואף יובאה למדינות אחרות. "מלך הרוק'נרול", ה[[זמר]], הגיטריסט ושחקן ה[[קולנוע]] האמריקאי [[אלביס פרסלי]], שכיכב בשנות החמישים, היה מהראשונים להשתמש בגיטרות חשמליות ובציוד הגברה. המוזיקה של אלביס הייתה שמחה, מהירה ופשוטה.

הרוק'נרול זכה להערצה היסטרית של הקהל בארצות הברית ובעולם. דוגמה לכך אפשר לראות במנהג של מעריצות לזרוק את [[תחתונים|תחתוניהן]] על האמנים המופיעים, למשל, על הזמר הבריטי [[טום ג'ונס]] משנות השישים. כיום, המושג רוק'נרול מציין לא רק את הסגנון עצמו, אלא גם את סגנון החיים הסוער, הפרובוקטיבי והראוותני שאפיין את להקות הרוק במשך השנים. דרך חיים זו מתומצת על ידי הסיסמהבסיסמה המפורסמת "'''[[סקס]], [[סמים]] ורוק'נרול'''". [[גלאם מטאל|להקות השיער]], למשל, על אף שהתרחקו מאוד מהרוק'נרול מבחינה מוזיקלית, הרבו להשתמש במושג זה ולכתוב שירים המהללים את הרוק'נרול.