הזכות לרמת חיים נאותה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:זכויות האדם באמצעות HotCat
שורה 7:
 
== יישום בישראל ==
ישראל הצטרפה ל'''האמנה הבין לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותית''' 3 ימים לאחר אישורה במליאה (דצמבר 19, 1966), אך אישורה בכנסת התקיים רק ב- 1991<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יעל גורליק|שם=מהן זכויות חברתיתי והאם הן מגיעות לנו?|כתב עת=אתר פסק דין|קישור=http://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%94%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A0%D7%95#.V79noZh95UQ}}</ref>.  לארוך השנים נעשו עשרות נסיונות לעגן את הזכות תחת חוקי היסוד <ref>[null א' פרץ, ''הצעת חוק-יסוד: זכויות'' ''חברתיות''], פ/18/256</ref>  כאשר בהצעה האחרונה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ש' יחימוביץ, ח' כץ א' לוי-אבוקסיס, ז' אורלב, ש' מולה, ז' גלאון, א' אורבך, ד' חנין, א' כבל, נ' הורביץ וג' זחאלקה,|שם=הצעת יסוד: זכויות חברתיות|כתב עת=|קישור=http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/08/ACRI-social-rights-bill.pdf}}</ref> חברו חברי כנסת מהקואליציה האופזציה ואף מהממשלה המכהנת יחדיו.
 
בהעדר מסגרת חוקתית, פסיקות מערכת המשפט בישראל נעות בין דחייה להכרה מוגבלת<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד' ברק-ארז, א' גרוס|שם=הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות לכבוד|כתב עת=|קישור=http://www.tau.ac.il/law/barakerez/articals/76.pdf}}</ref> וזאת אל אף חתימתה של מדינת ישראל על האמנה. בבג"ץ '''קונטרם'''<ref>{{צ-ספרcite book|מחברauthor1=י' דותן וא|author2=א' בנדור|שםtitle=ספר יצחק זמיר על משפט, ממשל וחברה|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרקchapter=הקהילה הליברלית וזכויות רווחה כזכויות יסוד: עיון בהלכת קונטרם}}</ref> טען השופט זמיר כי על השלטון להבטיח גם את רווחת האדם ואת הצדק החברתי כדי  שכל אדם  יהנה  בפועל ולא רק להלכה מזכויות האדם.
 
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="האדם הוא יותר מאשר אגד של זכויות, הוא גם אגד של צרכים, נטיות ושאיפות. לפיכך אין לומר כי תפקיד השלטון הוא לכבד את זכויות האדם. נקודה. אכן זהו תפקיד ראשון במעלה אך זהו רק אחד התפקידים. יש לומר גם, בנשימה אחת, שתפקיד נוסף הוא לקדם את רווחת האדם. כל אדם. ועוד תפקיד הוא לעשות צדק חברתי, צדק לכל. אסור שזכויות האדם ישרתו רק את האדם השבע. צריך שכל אדם יהיה שבע. כדי שיוכל ליהנות למעשה ולא רק להלכה מזכויות האדם"|מקור=}}