חיים הררי (מחנך) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מחנך, הסופר והעסקן|אחר=נכדו, הפיזיקאי|ראו=[[חיים הררי]]}}
[[Fileקובץ:Haim Harari age 24.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907]]
'''חיים הררי''' (שניאור זלמן בלומברג) ([[13 ביולי]] [[1883]], [[דוינסק]], [[לטביה]] - [[13 בנובמבר]] [[1940]], [[תל אביב]]), היה [[מחנך]] עברי, [[מורה]], [[סופר]] ו[[פובליציסט]], חבר ב[[אספת הנבחרים|אספת הנבחרים השנייה]], [[שחקן]] ו[[במאי]] חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", מ[[מייסדי תל אביב|מייסדי העיר תל אביב]].
 
==ילדות ונעורים==
נולד ב-13 ביולי 1883 בדוינסק (דינבורג) למרים ויונה דב בלומברג. אביו היה מראשוני אגודת [[חובבי ציון]] ואגודת [[בני משה (אגודה ציונית)|בני משה]]. בגיל צעיר התכונן לנסוע ל[[ארץ ישראל]], למד מדעים כלליים ושפות אירופיות מפי מורים פרטיים. כשהיה נער כתב לעיתון [[המליץ]], ונהג לחתום בשם "בן בג בג". כתב מאמר על תנועת חיבת ציון וחתם עליו בשם "שניאור זלמן - בן עשר שנים". העורך סירב לפרסם את המאמר, בנימוק לפיו "לנער צעיר לימים לא נאה להיות מטיף לעם".{{הערה|שם=תדהר|דוד תדהר, [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/497 ד"ר חיים הררי (בלומברג)], '''האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', כרך 1, (1947) עמ' 497-498.}}{{ש}}
 
===בבית הספר החקלאי מקווה ישראל===
בשנת [[1896]], בהיותו בן 13, עלה בגפו לארץ-ישראל כדי ללמוד חקלאות בבית הספר [[מקווה ישראל]], שם למד חמש שנים. היה פעיל בחוג לדרמה, השתתף בהצגות התלמידים בצרפתית והיה הראשון אשר העלה על הבמה בעברית את מחזהו של [[מולייר]] הרופא בעל כורחו, בתרגומם של [[דוד ילין]] וה[[אגרונום]] א.י. איינהורן.{{הערה|שם=מילאה|[http://www2.tau.ac.il/theatre/view_pritim.asp?id=845 חיים הררי בלומברג] באתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה), מתוך: '''מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי'''
מאת שמעון לב-ארי.}}{{ש}}
 
בתום לימודיו אסר [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ליישב את תלמידים בארץ ולפיכך החליט לעזוב את החקלאות ולהקדיש את חייו לחינוך והוראה. לשם השלמת לימודיו בחינוך נסע ל[[שווייץ]] ללמוד באוניברסיטת ז'נבה. הוא למד מדעי הפדגוגיה, פסיכולוגיה, [[ספרות]] ואמנות התיאטרון. במשך שנות לימודיו עסק עם חבריו, הפרופסור [[חיים ויצמן]] ו[[צבי אברסון]], בהפצת הרעיון הציוני בקרב יהודי שווייץ. למטרה זו ייסדו החברים את אגודת הסטודנטים "[[השחר (אגודה ציונית)|השחר]]". כמו כן פרסם מאמרים רבים בעיתונים הצרפתים על ארץ ישראל וסבלות היהודים ב[[רוסיה]].{{הערה|שם=תדהר}} {{ש}}
 
==פעילות ציבורית==
[[Fileקובץ:Herzliya Gymnasium first class with their teacher haim harari blumberg.jpg|שמאל|ממוזער|280px|תלמידי ותלמידות מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה חיים הררי, שנת 1912]]
לאחר לימודיו בשנת [[1906]] חזר לארץ ישראל והתקבל לעבודה כמורה לספרות עברית וכללית ב[[גימנסיה הרצליה]]. במוסד זה לימד 34 שנים עד מותו בשנת [[1940]]. בין תלמידיו ותלמידותיו היו [[משה שרת]], [[דב הוז]] ו[[אליהו גולומב]].{{הערה|
[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=880900_sharett_new&act=show&dbid=pics&dataid=30 תלמידי מחזור א' של גימנסיה הרצליה עם המורה], '''משה שרת ומורשתו: אתר העמותה למורשת משה שרת'''.}}{{ש}}
בשנת [[1913]] יצא להשתלמות באוניברסיטת פריז ("[[הסורבון]]"), בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיך את לימודיו ב[[ז'נבה]] וב-[[1919]] קיבל את התואר ד"ר לספרות.{{הערה|שם=ארכיוןיהודית|יהודית הררי, '''ד"ר חיים הררי''', ללא תאריך. באדיבות הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה, ע"ש אביעזר ילין, אוניברסיטת תל אביב.}}{{ש}}
 
ב-[[1909]] נמנו חיים ו[[יהודית הררי]] עם 66 המשפחות שייסדו את העיר תל אביב. הם הגרילו מגרש ברחוב [[יהודה הלוי]], אולם עקב רצונם לגור בקרבת הגימנסיה הפעילו לחץ על ועד [[אחוזת בית]] על מנת שיתנו להם את המגרש ברחוב אחד העם 10, ולבסוף קיבלו מגרש זה.{{הערה|מרדכי נאור, עמית לוינסון, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12794 מי היו 66 מייסדי תל אביב?], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: מרדכי נאור (עורך), '''תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', יד יצחק בן צבי 1984.}}.
 
===סופר ופובליציסט===
כתב מאמרים רבים שפורסמו בעיתונים העבריים בארץ-ישראל, [[האור]], [[הצבי]], [[דואר היום]] ו[[הארץ]]. מאמרו הראשון בעיתון בארץ-ישראל פורסם בעיתון [[הצבי]] של [[אליעזר בן-יהודה]].{{הערה|שם=תדהר}} במאמר זה קרא לצעירים בארץ-ישראל לשנס מתניים לבניין הארץ:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כוחות חדשים צריכים לנו, צעירים אשר לבם עוד לא נתיבש כל כך ושאיננו נוטה לעצבות. זקנינו כבר עיפו מרוב עבודה וידיהם כבר רפו, ונחוצים לנו צעירים שהתקוה חיה בקרבם, צעירים שלבם חם ודמי עלומים דופקים בעורקיהם, צעירים בעלי רוח כביר ואמיץ, אשר לא יחתו מפני כל. [...] האם אין צעירים במושבות? למה תחכו, אחי? הזמן קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים.{{הערה|ח. בלומברג, [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1900%2F09%2F07&id=Ar00206&sk=0548C9AB אגודת צעירים], '''הצבי''', 7 בספטמבר 1900.}}}}
שורה 49:
 
== קישורים חיצוניים ==
* דוד תדהר, [http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/497 ד"ר חיים הררי (בלומברג)] '''אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו''', 1, 1947, עמ' 497-498497–498.
*[http://www.ahuzatbait.org.il/portfolio-items/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99 יהודית וחיים הררי] באתר משפחות מייסדי תל אביב.
*{{מטח|[[מרדכי נאור]], עמית לוינסון|מי היו 66 מייסדי תל אביב?|12794|מתוך: מרדכי נאור (עורך), '''תל אביב בראשיתה: 1934-1909: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', [[יד יצחק בן צבי]] 1984}}