יחסי טנזניה–ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, קטגוריה ספציפית יותר |
הגהה, ויקיזציה |
||
שורה 15:
בעבר, [[ישראל]] החזיקה שגרירות ב[[טנזניה]], אך זו נסגרה לאור ניתוק היחסים הדיפלומטים עם [[מדינת ישראל]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. כיום אין שגרירות ישראלית ב[[טנזניה]]. האינטרסים הישראלים בטנזניה מטופלים על ידי השגרירות הישראלית ב[[יחסי ישראל-קניה|קניה]]. לטנזניה [[קונסול כבוד]] בישראל. ישראלים המבקשים לבקר בטנזניה נדרשים להצטייד בוויזה מתאימה.
במהלך שנות ה-60 התהדקו הקשרים בין מדינת ישראל הצעירה לבין טנזניה. הנשיא הטנזני הסוציאליסטי [[ג'וליוס נייררה]] התחבר עם ראש הממשלה דאז [[גולדה מאיר]]. בין המדינות התפתחו קשרים
לאחר [[מלחמת יום כיפור]], במסגרת [[החרם הערבי]], ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה. ב-[[24 בנובמבר]] 1988 הכירה טנזניה בעצמאותה של פלסטין.
שורה 26:
==ראו גם==
* [[יחסי אפריקה-ישראל]]
== לקריאה נוספת ==
רפאל רופין, "שליחות ל[[טנגניקה]]", הוצאת משרד הביטחון, 1986, תל אביב
== הערות שוליים ==
|