אמיל והבלשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ספר
| שם =
| תמונה = [[קובץ:אמיל.jpg|150px]]
| כיתוב = עטיפת המהדורה הראשונה
| מאת = [[אריך קסטנר]]
| איורים = [[ולטר טריר]]
| צילומים =
| שם בשפת המקור = Emil und die Detektive
| שפת המקור = [[גרמנית]]
| הוצאה =
| הוצאה בשפת המקור =
| שנת הוצאה = [[1929]]
| הוצאה בעברית = [[הוצאת יזרעאל]] (מהדורה ראשונה)
| שנת הוצאה בעברית = [[1935]] (מהדורה ראשונה)
| סוגה = [[ספר ילדים]]
| תרגום לעברית = [[אלתר אילי]] (מהדורה ראשונה)
| תורגם לשפות =
| מספר עמודים = 184 (מהדורה ראשונה)
| מסת"ב =
| OCLC =
| סדרת ספרים =
| ספר קודם =
| ספר הבא = [[אמיל ושלשת התאומים]]
| עורך =
| מהדורה ראשונה =
| מהדורות נוספות =
| מהדורה מדעית =
| מספר כרכים =
| מהדורה מוערת =
| הסכמות =
| כתבי יד =
| פרשנים =
| מקורות לכתיבת הספר =
| ויקיטקסט =
| היברובוקס =
}}
[[קובץ:Kastner1.jpg|ממוזער|שמאל|200px|בול גרמני לכבוד 100 שנה להולדת אריך קסטנר. הכתובת על העמוד היא: "אמיל והבלשים". איור של ולטר טריר.]]
'''{{שם|אֶמִיל וְהַבַּלָּשִׁים'''}} (ב[[גרמנית]]: '''Emil und die Detektive''') הוא [[ספר ילדים]] מאת [[אריך קסטנר]] שנכתב בשנת 1929, ואוייר על ידי ה[[מאייר]] [[ולטר טריר]]. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של הסופר, ובכלל של ספרות הילדים. הספר היה יוצא דופן ביחס לספרי ילדים אחרים בתקופתו, משום שעלילתו התרחשה ב[[ברלין]] האמיתית, וכללה טיפוסים מפוקפקים, ולא בעולם דמיוני וחסר דאגות. כמו כן הספר אינו מציג [[מוסר השכל]] מפורש, אלא נותן למעשי הדמויות לדבר בעד עצמם. הספר תורגם לעשרות שפות, ובכללן עברית; בתרגום ראשון של [[אלתר אילי]] (ב-1935, הוצאת "יזרעאל") ובתרגומים מאוחרים יותר של מ"ו וולפובסקי, [[אוריאל אופק]] ושל [[מיכאל דק]].
[[קובץ:אמיל.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עטיפת הספר בתרגום העברי הראשון של אלתר איילי (1935, בעריכת אברהם שלונסקי)]]
'''אֶמִיל וְהַבַּלָּשִׁים''' (ב[[גרמנית]]: '''Emil und die Detektive''') הוא [[ספר ילדים]] מאת [[אריך קסטנר]] שנכתב בשנת 1929, ואוייר על ידי ה[[מאייר]] [[ולטר טריר]]. הספר נחשב לאחת מיצירות המופת של הסופר, ובכלל של ספרות הילדים. הספר היה יוצא דופן ביחס לספרי ילדים אחרים בתקופתו, משום שעלילתו התרחשה ב[[ברלין]] האמיתית, וכללה טיפוסים מפוקפקים, ולא בעולם דמיוני וחסר דאגות. כמו כן הספר אינו מציג [[מוסר השכל]] מפורש, אלא נותן למעשי הדמויות לדבר בעד עצמם. הספר תורגם לעשרות שפות, ובכללן עברית; בתרגום ראשון של [[אלתר אילי]] (ב-1935, הוצאת "יזרעאל") ובתרגומים מאוחרים יותר של מ"ו וולפובסקי, [[אוריאל אופק]] ושל [[מיכאל דק]].
 
הספר היה להצלחה מסחררת לאחר פרסומו. לאחר אירועי [[שריפת הספרים בגרמניה הנאצית|שריפת הספרים]] ב-[[1933]] היה ספר זה היחיד מבין ספרי קסטנר שלא נידון לשריפה על ידי הנאצים ולא הושם ברשימת "הספרים האסורים". ב-[[1936]], עם זאת, גם הוא הושם ב"רשימה שחורה" של ספרים שקריאתם, מכירתם או הוראתם אסורה{{הערה|1=על פי המידע פה: Karsten Brandt: Die Dissoziation eines Schriftstellers in den Jahren 1934–1936: Ödön von Horváth und H.W. Becker }}.
שורה 18 ⟵ 53:
 
ההפקות הכניסו שינויים בעלילה: בכמה מהן הפכו הדמויות לאמריקאיות, והגנבה התרחשה באוטובוס ציבורי במקום ברכבת. בגרסה הגרמנית מ-2001 הותאם הסיפור לרוח הזמן: בספר המקורי, המתרחש בברלין ב-1929, רק אחדים מהילדים היה [[טלפון]] בבית, ואחד מהם נשאר בביתו כמרכזן במשך כל העלילה, מתוסכל מכך שהוא מפסיד את ההתרחשות. בסרט לכל הילדים יש [[טלפון סלולרי]], והם משתמשים בו שימוש נרחב. כמו כן בספר מסופר שאביו מת ושהוא נוסע לדודתו ולסבתו, ואילו בסרט הוא נוסע למשפחה שאינו מכיר דבר העוזר לחבר מהחבורה להתחזות אליו ולגרום לאמיל לתפוס את הגנב. יתרה מזאת בסרט אביו נפצע ואמו היגרה לאמריקה. בעקבות פציעתו אביו של אמיל מאבד את עבודתו מאחר שרישיונו נשלל. אמיל מנסה לזיף לו רישיון ובעקבות כך הוא מסתבך עוד יותר.
 
==מהדורות בעברית==
* תרגם [[אלתר אילי]], [[הוצאת יזרעאל]] תל אביב, 184 עמודים, [[1935]]. יצא שוב בשנים [[1950]], [[1973]] ו-[[1976]].
* תרגם [[אוריאל אופק]], [[הוצאת אחיאסף]] תל אביב, 160 עמודים, [[1990]].
* תרגם [[מיכאל דק]], [[הוצאת אחיאסף]] תל אביב, 152 עמודים, [[1999]]. יצא שוב בשנת [[2003]].
*
 
==קישורים חיצוניים==