|
|CAS=7235-40-7
}}
'''בטא-קרוטן''' ('''β-Carotene''') הוא [[צבען]] בעל [[צבע]] [[אדום]]-[[כתום]] עז, המצוי בשפע ב[[צמחים]] שונים, בעיקר ב[[פרי|פירותיהם]]. זוהי [[תרכובת אורגנית]] המסווגת כ[[פחמימן]] ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת ה[[טרפן (כימיה)|טרפנים]]. שייך לקבוצת ה[[קרוטנואידקרוטן|קרוטנים]]ים שהם [[טרפן (כימיה)|טטרהטרפנים]] (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות [[איזופרן]].
בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטינים[[קרוטן|קרוטנים]] - הם חומרי מוצא ל[[ויטמין A|וויטמין A]], כאשר בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. [[מולקולה]] אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות [[אנזים]]), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של [[רטינל]] או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).
==קבוצת הקרוטנים==
השם קרוטן בא מהשם ה[[לטינית|לטיני]] של ה[[גזר]] קרוטה carota. קבוצת הקרוטנים הם חלק מקבוצת ה[[קרוטנואיד]]ים, והם מצויים ב[[פרי|פירות]] וב[[ירק]]ות שונים כמו [[גזר]], [[עגבנייה]], [[תפוז]], [[מנגו]] ו[[שסק]]; קבוצה זו מקנה לפירות ולירקות [[צבע]] שנע בין [[אדום]] ל[[צהוב]].
הקבוצה כוללת מספר חומרים דומים הנבדלים ב[[קשר כימי|קשרים הכימיים]] בקצוות התרכובת: אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, גאמה-קרוטן, דלתא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא החומר השכיח ביותר, והוא המקור העיקרי לוויטמין A.
חומרים אלו נספגים ב[[תריסריון]] בלבד, הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר [[הידרופוביות|הידרופובי]] [[ליפופיליות|ליפופילי]]. ▼
==צריכה ושימושים==
צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 [[מיליגרם|מ"ג]] ליום.
▲חומריםבטא-קרוטן אלו נספגיםנספג ב[[תריסריון]] בלבד ,. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר [[הידרופוביות|הידרופובי]] [[ליפופיליות|ליפופילי]].
הקרוטנים משמשים גם כ[[צבע מאכל]] בעל [[מספר E]]{{כ}} E160a, ונהוג להוסיף אותו כ[[תוסף מזון]] למוצרי מזון תעשייתיים.
==תופעות לוואי==
| 