בטא-קרוטן

תרכובת

בטא-קרוטן (β-Carotene) הוא קרוטנואיד צבען אדום-כתום עז, המצוי בשפע בצמחים שונים, בעיקר בפירותיהם. זוהי תרכובת אורגנית המסווגת כפחמימן ומבחינה מרחבית שייכת לקבוצת הטרפנים. שייך לקבוצת הקרוטנים שהם טטרהטרפנים (Tetraterpene) המכילים כל אחד 8 יחידות איזופרן.

בטא-קרוטן (β-Carotene)
מבנה מולקולת בטא-קרוטן
מבנה מולקולת בטא-קרוטן
BetaCarotene-3d.png
מראה תלת-ממדי
שם סיסטמטי ‎1,1'-(3,7,12,16-Tetramethyl-1,3,5,7,9,11,13,15,17-octadecanonaene-1,18-diyl)bis[2,6,6-trimethylcyclohexene]
כתיב כימי C₄₀H₅₆ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 536.87 גרם/מול
מראה גביש בצבע כתום כהה
מספר CAS 7235-40-7
צפיפות 0.94 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות לא מסיס במים
ממסים CS2, בנזן, כלורופורם ואלכוהול
טמפרטורת היתוך 180-182 °C
271.15 K
טמפרטורת רתיחה 633-677 °C
229.15 K
מקדם שבירה 1.565
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בטא-קרוטן וכן חומרים נוספים מקבוצת קרוטנים - הם חומרי מוצא לוויטמין A, ביניהם בטא-קרוטן הוא השכיח ביותר. מולקולה אחת של קרוטן נחצית לשתיים (באמצעות אנזים), וכך נוצרות שתי מולקולות של ויטמין A או של רטינל או של חומצה רטינואית (תלוי בחומר המוצא, ותלוי האם ה"חיתוך" סימטרי או לא).

צריכה ושימושיםעריכה

צריכה יומית של בטא-קרוטן לאדם מבוגר צריכה להיות 2–7 מ"ג ליום.

בטא-קרוטן נספג בתריסריון בלבד. הספיגה משתפרת אם החומר נצרך עם שמן או שומן משום שבטא-קרוטן הוא חומר הידרופובי ליפופילי.

תופעות לוואיעריכה

תופעת הלוואי השכיחה ביותר מצריכה עודפת של בטא-קרוטן קרויה קרוטנודרמיה (Carotenodermia) - תופעה בלתי מזיקה של גוון כתום בולט בעור משקיעת בטא-קרוטן בשכבה החיצונית של האפידרמיס.

במחקר שנערך בפינלנד ובו נטלו בטא-קרוטן במינון גבוה לאורך תקופה של 5–8 שנים, נמצא קשר סטטיסטי בעליית השכיחות של סרטן הריאה אצל מעשנים, בנוסף לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית ולדימום תוך-גולגולתי.

בטא-קרוטן מאוחסן בכבד ובאיברים נוספים כגון בשחלות. אחסון עודף של בטא-קרוטן בכבד, יכול לבוא על חשבון ויטמינים מסיסים בשמן, כגון ויטמין D, ואף על חשבון ויטמין A. מחקרים הראו, שהגוף איננו יכול להפוך עודפים בגוף של בטא-קרוטן לוויטמין A, גם במצב של חוסר בוויטמין זה.

תפישה שגויהעריכה

בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הוויטמין בטא-קרוטן המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה מעבר ליכולות הרגילות של אנשים המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A.[1] מקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים.[2]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Fact sheet for health professionals: Vitamin A". Office of Dietary Supplements, National Institutes of Health. 3 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2008. נבדק ב-18 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Maron DF (23 ביוני 2014). "Fact or Fiction?: Carrots Improve Your Vision". Scientific American. נבדק ב-18 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)

לקריאה נוספתעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.