שולמית וולקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גרפי\2
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Shulamit Volkov2-1-.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שולמית וולקוב]]
'''שולמית וולקוב''' (נולדה ב-[[10 בדצמבר]] [[1942]]) היא חברת [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [[פרופסור אמריטה]] ל[[היסטוריה]], מופקדת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] להיסטוריה אירופית משווה ע"ש [[קונרד אדנאואר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], וזוכת פרס גונדולף לשנת 1998 של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרויות.
 
==פעילותה==
שורה 7:
עם קבלת הדוקטורט חזרה לארץ, והחלה ללמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית. היא שימשה כראש המכון להיסטוריה גרמנית, ראש התוכנית להיסטוריה אירופית משווה ("סמינר וינר") וערכה את "ספר השנה התל אביבי להיסטוריה גרמנית" בין השנים 1987-1993. הייתה פרופסור אורח ב{{ה|מכון למחקר מתקדם בברלין}}, בקולגיום להיסטוריה במינכן ובקולג' סנט אנתוני שב[[אוקספורד]]. היא הכשירה (ומכשירה) דוקטורנטים רבים, חלקם כבר חברים בסגל הבכיר של אוניברסיטאות בארץ ובעולם, בהם: [[נעמה שפי]], [[בועז נוימן]], [[יפעת וייס]], [[מעוז עזריהו]] ו[[גלילי שחר]].
 
וולקוב הייתה חברת [[הוועדה לתכנון ולתקצוב]] של [[המועצה להשכלה גבוהה|המועצה להשכלה הגבוהה בישראל]]. בדצמבר 2006 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים{{הערה|1={{הארץ|[[תמרה טראובמן]]|היום: 6 חברים חדשים ימונו לאקדמיה הלאומית למדעים|802915}} }}. שימשה כחברה בוועדת המחקר של [[ועדת שוחט]] לרפורמה בהשכלה הגבוהה (2007). משמשת כחברה בוועד הפועל ובמועצה של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ובוועד המנהל של המכון ללימודים מתקדמים בפרייבורג שבגרמניה.
 
==מחקריה==
שורה 14:
===צמיחתה של תנועת הנגד הפופולרית למודרניזם בגרמניה: בעלי המלאכה העירוניים, 1896-1873===
ספרה הראשון של שולמית וולקוב (The Rise of Popular Antimodernism in Germany: The Urban Master Artisans,1873-1896) דן בבעלי המלאכה בערי גרמניה בשליש האחרון של [[המאה ה-19]]. הספר נכתב בשנות הזוהר של [[היסטוריה חברתית|ההיסטוריה החברתית]] ועוסק בקבוצה שלא תיעדה באופן מודע את קורותיה והיא בולטת בזה שהייתה אחת הקבוצות שנאלצו לספוג את תוצאותיה של [[המהפכה התעשייתית]] ומצאו עצמן במגננה מתמשכת במהלך השליש האחרון של המאה ה-19. וולקוב מתחקה אחר השינויים במצבם החברתי-כלכלי ועוקבת אחרי המסקנות הפוליטיות שהסיקו ממאבק ההישרדות שלהם. במובן מסוים זוהי מעין פרה-היסטוריה של ה[[פשיזם]].
דרך חקר האנטישמיות של קבוצת בעלי המלאכה עברה וולקוב לעסוק באנטישמיות בגרמניה בכלל ובהמשך גם בתולדות יהודי גרמניה. תוצאה מקפת ראשונה של מחקרים אלו היה ספר אנציקלופדי על יהודי גרמניה, שיצא במסגרת [[אנציקלופדיה]] גרמנית כוללת בהוצאת אולדנבורג בשם '''Die Juden in Deutschland 1780-1918'''{{הערה|1= '''Die Juden in Deutschland 1780-1918''', vol. 16 of the Enzyklopädie deutscher Geschichte, edited by Lothar Gall a.o., Oldenbourg Verlag, München 1994. second edition, 1999 }}. ספר זה, עובד לקורא העברי,{{הערה|1= '''בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918'''; מתרגמת: אורית פרידלנד; עורך מדעי: גיא מירון); תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשס"ג 2003 }} בגרמניה התפרסמו שני כרכים ממאמריה על האנטישמיות ויהודי גרמניה:{{הערה|1= * Das '''Juedische Projekt der Moderne''', Becksche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2001.
* ומהדורה שנייה '''Antisemitismus als Kultureller Code''', Becksche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2000
}}
 
===אנטישמיות כקוד תרבותי===
זה (Antisemitism as a Cultural Code) שם מאמרה של שולמית וולקוב, שהתפרסם בשנתון מכון [[ליאו בק]] ב[[לונדון]] בשנת 1978. המאמר נחשב לפורץ דרך בניסיונות להבין את ה[[אנטישמיות]] בגרמניה. במאמר זה טוענת וולקוב שהאנטישמיות, בעיקר בסוף המאה ה-19 ועד [[מלחמת העולם הראשונה]], הייתה חלק מסינדרום תרבותי-פוליטי שלם, ואף אחד ממסמניו העיקריים. ביטויים אנטישמיים הפכו לסימני השתייכות מובהקים למחנה ה[[לאומנות|לאומני]]-[[אימפריאליזם|אימפריאלי]] והאנטי-[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] בגרמניה של אותם הימים. באופן זה ניתן להבין את האנטישמיות כחלק ממכלול גדול יותר בתרבות הגרמנית ולפרש אף את עמדותיהם של יהודים מסוימים, שנקטו לעתים עמדות אנטישמיות כדי להבליט את השתייכותם למילייה תרבותי ופוליטי זה.
זו הייתה נקודת המוצא לעיסוק ממצה יותר של וולקוב בתהליכי ה[[הידמות|אסימילציה]] (התבוללות או טמיעה) של היהודים בגרמניה. מחקריה מדגישים בעיקר את העובדה שיהודי גרמניה עסקו יותר בטיפוס בסולם החברתי מאשר בניסיון להדמות לגרמנים בני זמנם. לעתים אף הקדימו את החברה הלא-יהודית בתהליכי ה[[מודרניזציה]] הכוללים שעברה חברה זו. בו בזמן, היא טוענת, תרו היהודים אחר דרכים לחדש את יהדותם ולהתאים אותה לצרכים של העולם המודרני. בנושא זה דן מאמר שלה, העוסק בהמצאת מסורת יהודית חדשה במהלך המאה ה-19 בגרמניה (נוסח עברי של מאמר זה{{הערה|1="'להמציא מסורת' : יהודי גרמניה במאה ה-19" , '''התרבות העממית''' בעריכת [[בנימין זאב קדר]], ירושלים 1996.}}). וולקוב עסקה גם במחקר אודות ה[[דמוגרפיה]] של יהודי גרמניה וחקרה את הסיבות החברתיות להצלחתם בתחומים שונים, בעיקר במדעים. עבודה זו הופיעה בכרך הראשון (2001) של [[כתב עת|כתב העת]] לתולדות המדע '''Aleph''', הרואה אור בירושלים.{{הערה|"Jewish Scientists in Imperial Germany"(Parts I and II), '''Aleph''': Historical Studies in Science and .Judaism, (1), Jerusalem, Jan 2001, pp. 215-281}}
 
===במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים===
זוהי כותרת ספרה של שולמית וולקוב שראה אור בהוצאת עם עובד ב-2002, ונוסחו האנגלי התפרסם ב-2006 בהוצאת [[אוניברסיטת קיימברידג']]. ספר זה הוא מעין סינתיזה של כל עבודת המחקר שעשתה במשך כ-25 שנה על [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]]. אין זה סיפור שיטתי של תולדות יהודי גרמניה, אלא עיסוק בכמה נושאים מרכזיים וטיפול בשאלות ספציפיות. הספר נפתח בניסיון להבין את מה שנחשב בדרך כלל לעיוורונם של יהודי גרמניה באשר לפונטציאל [[השואה|השמדתם]] על ידי ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]]. וולקוב מבררת את האופן שבו תפסו יהודים ב[[מזרח אירופה]] ובמערבה את האנטישמיות בגרמניה, את האופן שבו התייחסו אליה יהודי גרמניה עצמם ואף נוגעת בהשקפות שרווחו בנושא זה ב[[היישוב|ישוב העברי]] בארץ, בעיקר לאחר [[ליל הבדולח]] ([[1938]]). בשלב זה היא טוענת שאי אפשר להבין עמדות אלה מבלי לבחון לעומק שני נושאים: האופי המיוחד והפונקציות המיוחדות של האנטישמיות בגרמניה שלפני העידן הנאצי, והאופי המיוחד – החברתי והתרבותי – של יהדות גרמניה עצמה בשנים אלו. בחלק השני של הספר נידונה, אם כן, האנטישמיות בתקופת [[האימפריה הגרמנית|גרמניה הקיסרית]] (1871-1918), והיחס אליה מצד קבוצות שונות בגרמניה (למשל ה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]]). בחלק השלישי נדון תהליך התברגנותם של יהודי גרמניה, כניסתם לתרבות הגרמנית ויחודם ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]], כמו גם המגבלות על הטמעותם – הן מצד גרמנים שסירבו לראות בהם חלק מן האומה הגרמנית המתהווה אז, והן מצדם הם, שכן גם יהודים אלה, הידועים כ"[[התבוללות|מתבוללים]]", בקשו בדרך כלל לשמר את [[זהות לאומית|זהותם]] היהודית באופן כלשהו.
 
===איחוד וחירות בגרמניה - מנפוליאון עד ביסמארק===
זהו שם ספרה של שולמית וולקוב{{הערה|1= '''איחוד וחירות בגרמניה - מנפוליאון עד ביסמארק'''/ שולמית וולקוב; [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ([[אוניברסיטה משודרת]]), תל אביב, 1997 }}. הוא מספר את סיפורה של גרמניה המפוצלת מאז [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות נפוליון]], דרך [[אביב העמים|מהפכות 1848]] ועד הגשמת [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד גרמניה]] בשורת מלחמות בראשותו של [[אוטו פון ביסמרק]].
 
===מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1990-1945===
שורה 32:
 
===תולדות חינוך החירשים ושפת הסימנים===
שולמית וולקוב חקרה גם את אחד הפרקים הפחות ידועים בתולדות ה[[עידן האורות|נאורות האירופית]], ראשית חינוך ה[[לקות שמיעה|חירשים]] החל משנות ה-60 של המאה ה-18. במסגרת זו עסקה בצד ה[[בלשנות|לינגוויסטי]] של יצירת [[שפת סימנים|שפת הסימנים]] ובתהליכים המורכבים הנלווים לכך, הן בהקשרן של הפרקטיקות האינדיבידואליות של החירשים והן כתוצאה מיוזמות של מורים שומעים, שניסו להתגבר על קשיי התקשורת עמם. בנושא זה טמון שילוב בין מחקר בתולדות המיעוטים עם היסטוריה של הרפואה ושל החינוך, וכן, פרק בתולדות חקר ה[[שפה]] והיחס אליה בתקופות שונות.
המאמץ הרפורמטורי של תקופת ההשכלה בא כאן לידי ביטוי מיוחד. מיד עם תחילתו נוצרו גם האסכולות השונות בתחום הנדון, אלה המצודדים בפיתוח שפת סימנים ואלה הטוענים לצורך ללמד חרשים לדבר בשפת החברה בה הם חיים. ההתעניינות החדשה בחרשים הייתה תופעה כלל אירופית, מרוסיה, עבור בגרמניה, בצרפת ובספרד ועד לאנגליה, אירלנד וסקוטלנד. מאמר מקיף בתחום זה ראה אור ב[[כתב עת|כתב העת]] [[היסטוריה (כתב עת)|היסטוריה]]{{הערה|1=, "החרשים כקבוצת מיעוט: ראשית המאבק על שפת הסימנים", '''[[היסטוריה (כתב עת)|היסטוריה]]''', מס 1, 1998 }}. מבט רחב יותר על תחום זה מצוי בכרך שערכה "מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה".{{הערה|1='''מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה''', בהוצאת מרכז זלמן שזר, 2000.}}
 
===סיפור של גרמני 1933-1914===
שורה 57:
* '''Das Juedische Projekt der Moderne''', Beck'sche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2001
</div>
* '''במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים''', תל אביב: [[עם עובד]], 2002
* '''בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918'''; מתרגמת: אורית פרידלנד; עורך מדעי: גיא מירון); תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשס"ג 2003
<div style="direction: ltr;">
שורה 67:
===ספרים שערכה===
<div style="direction: ltr;">
* '''Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte''', (Yearbook of the Institute for German History, TAU; in English and in German), with Frank Stern, Bleicher Verlag, Gerlingen
* '''Vol. XVI: Deutschland in Europäischer Perspektive. Studien zur Vergleichenden Geschichte''', 1987 (Germany in European Perspective. Studies in Comparative History)
* '''Vol. XVII: Die Weimarer Republik -Demokratie in der Krise''', 1988 (The Weimar Republic - A democracy in Crisis) '''Vol. XVIII: Die Französische Revolution in Deutschland - Rezeption und Historiographie''', 1989 (The French Revolution in Germany - Reception and historiography)