חבל הסודטים – הבדלי גרסאות

'''חבל הסודטים''' ([[צ'כית]] '''Sudety'''; [[גרמנית]] '''Sudetenland'''; [[פולנית]] '''Kraj Sudetów''') היה שמו של [[אזור]] ב[[צ'כוסלובקיה]], סמוך לגבולה עם [[גרמניה]], שבו שכנו בעיקר תושבים ממוצא [[גרמנים|גרמני]], אשר כונו "גרמנים סודטים". האזור כלל את הרי ה[[סודטים]] ואת [[יער גאברטה]]. השם היה בשימוש לפני [[1918]] ובשנים [[1938]]-[[1945]] (ב[[גרמניה הנאצית]]). בשנים שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], ושוב אחריה. לאחר מלחמת העולם השנייה [[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה|גורשו כל הגרמנים מהחבל]], והוא חזר להיות בתחום [[צ'כוסלובקיה]], ולאחר [[1993]] - ב[[צ'כיה]].

לאחר [[אנשלוס|סיפוח אוסטריה במרץ 1938]], תכנן [[אדולף היטלר]] את חיסולה של צ'כוסלובקיה. הוא טען ש[[חוזה ורסאי]] עשה עוול עם גרמניה בכך שפגע בעקרון [[הגדרה עצמית|ההגדרה העצמית]] של הגרמנים תושבי חבל הסודטים. הגבול בין גרמניה וצ'כוסלובקיה, שהיא אחת המדינות החדשות שקמו אחרי מלחמת העולם הראשונה, נשאר באזור זה כמו הגבול לפני המלחמה בין [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] לגרמניה. מיליוני גרמנים נותרו מחוץ לשטח הטריטוריאלי של גרמניה ונשלטו על ידי צ'כוסלובקיה. כך למעשה נוצר מצב שמתוך 15 מיליון איש תושבי צ'כוסלובקיה, 3 מיליון היו גרמנים שרובם הגדול חיו בחבל הסודטים.

בעת הכיבוש הנאצי בצ'כוסלובקיה, ובמיוחד לאחר מעשי הנקם לאחר ההתנקשות בחיי [[ריינהרד היידריך]], רוב קבוצות המחתרת הצ'כוסלובקיות תבעו כי "הבעיה הגרמנית" תיפתר בטרנספרב[[טרנספר]]. תביעות אלה אומצו על ידי [[הממשלה הצ'כוסלובקית הגולה]], אשר עמלה לגייס את תמיכת בעלות הברית לרעיון החל משנת 1943. מאמצים אלה קיבלו ביטוי בהסכמות [[ועידת פוטסדאם]].

טרנספר מאורגן על פי הסכמות ועידת פוטסדאם התנהל בין החודשים ינואר-אוקטובר 1946. משלוח ראשון שדלשל 40 קרונות מגורשים יצא בסוף ינואר של 1946. כל מגורש הורשה לקחת איתו מטען של 60 ליטראות{{הערה|{{הצופה||עם האדונים מגורש מטשכוסלובקיה|1946/02/08|00700}}}}. 1.9 מיליון גרמנים גורשו לאזור האמריקאי בגרמניה, שהיה מאוחר יותר למדינת [[גרמניה המערבית]]. יותר ממיליון איש גורשו לאזור הסובייטי, אשר היה מאוחר יותר ל[[גרמניה המזרחית]]. לכ-250,000 גרמנים אתנים שזוהו כאנטי-פשיסטים, וגרמנים אתנים שהיו חיוניים לתעשייה, הותר להישאר בצ'כוסלובקיה. יחד עם זאת, משפחות רבות שלהן שמות משפחה גרמניים הוכרו כ"צ'כים" והותר להם להישאר בבתיהם. כך [[ואצלב קלאוס]], נשיאה השני של [[הרפובליקה הצ'כית]], ו[[רודולף שוסטר]], נשיאה השני של [[סלובקיה]], נושאים שמות משפחה גרמניים.