גיום לה ז'נטיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1היעדר, אוקיינוס, אירוע
שורה 18:
לה ז'נטיל נולד ב[[קוטנס]] שבמחוז [[מאנש]], חבל [[נורמנדי תחתית]] ב[[צרפת]] ולמד [[אסטרונומיה]] ב[[קולז' דה פראנס]] מהאסטרונום וה[[קרטוגרפיה|קרטוגרף]] [[ז'וזף-ניקולא דליל]]. לאחר לימודיו הוא עבד ב[[מצפה הכוכבים של פריז]] כעוזרו של [[ז'ק קאסיני]] (בנו של [[ג'ובאני דומניקו קאסיני]]) ושם גילה בשנת [[1747]] את ה[[גלקסיה]] [[M32]] שנקראת על שמו "גלקסיית לה ז'נטיל". בשנת [[1749]] הוא צפה גם ב[[צביר פתוח|צבירים הפתוחים]] [[M36]],{{כ}} [[M38]] ו-[[M41]] בלי לדעת שכבר התגלו על ידי [[ג'ובאני בטיסטה אודיירנה]]. הוא הציג את תצפיותיו ותגליותיו ל[[האקדמיה הצרפתית למדעים|אקדמיה הצרפתית למדעים]] (נקראה אז האקדמיה המלכותית למדעים) והתקבל אליה כחבר בשנת [[1753]].
 
בשנת [[1760]] יצא לה ז'נטיל למסע חקר כחלק משיתוף פעולה בינלאומי שאורגן על ידי [[מיכאיל לומונוסוב]] ושנועד לצפות ב[[מעבר נוגה על פני השמש]] ממספר רב של מקומות על פני [[כדור הארץ]] כדי לקבוע באמצעות [[טריאנגולציה]] את מרחקה של [[השמש]] מכדור הארץ ולמעשה לחשב את גודלה של [[יחידה אסטרונומית]]. לה ז'נטיל התכוון לצפות במעבר מ[[פודוצ'רי]] שב[[הודו]], אך בשל [[מלחמת שבע השנים]] הוא התקשה להגיע אל יעדו וב-[[6 ביוני]] [[1761]], מועד המעבר, הוא היה בלב ים ובשל תנועת האוניה לא היה ביכולתו לבצע מדידות מדויקות. לה ז'נטיל החליט להמתין שמונה שנים עד למעבר הבא של נוגה על פני השמש בשנת [[1769]] ובינתיים ניצל את כישוריו כקרטוגרף כדי למפות את החוף המזרחי של [[מדגסקר]]. לקראת המעבר הוא תכנן לצפות בו מ[[מנילה]] שב[[פיליפינים]], אך הרשויות הספרדיות היו עוינות כלפיו והוא חזר לפודוצ'ורי, שם הקים מצפה כוכבים קטן והמתין למועד המעבר. ב-[[4 ביוני]] 1769, יום הארועהאירוע, השמים היו מעוננים ולה ז'נטיל לא הצליח לצפות במעבר. הוא יצא חזרה לצרפת, אך המסע התעכב בשל מגפת [[דיזנטריה]] ולאחר מכן נקלעה הספינה לסערה ונאלצה לעגון ב[[ראוניון]] לתיקונים. לה ז'נטיל מצא ספינה אחרת והצליח לחזור ל[[פריז]] רק באוקטובר [[1771]].
 
עם חזרתו הוא גילה שבהעדרושבהיעדרו הוא הוכרז כמת, רכושו חולק בין קרובי משפחתו, אשתו התחתנה עם אחר ומשרתו באקדמיה למדעים לא נשמרה. רק לאחר מאבק משפטי והתערבות של [[לואי השישה עשר]] הוא זכה בחזרה ברכושו ובמשרתו. את קורותיו במסע הוא פרסם בספר בן שני כרכים שנקרא "מסע באוקינוסבאוקיינוס ההודי" ושיצא לאור בשנת [[1779]]. הוא נפטר בפריז בגיל 67.
 
==הנצחה==