|
==החשיבה המיתית כהפך של הפילוסופיה==
ע"פ [[אדוארד טיילור|טיילור]] ו[[ג'יימס ג'ורג' ופרייזרפרייזר|פרייזר]] (ראה הרחבה), האדם הקדום חושב בצורה זהה או קרובה לצורת חשיבתו של האדם המודרני. לעומת זאת, לוסיאן לוי-בריהל מבדיל בין צורת החשיבה הקדומה לזו המודרנית. לא זאת בלבד שהמיתוס אינו מבוסס אמפירית בדומה לחשיבה המדעית של היום, הוא גם א-לוגי, "קדם- לוגי" בלשונו של לוי-בריהל. האדם הקדום, ע"פ טיילור ופרייזר, מבחין בעולם באופן זהה לאדם המודרני, קרי כצופה מן החוץ המתבונן בעולם, עורך ניסויים לצורך הבנתו אך לעולם אינו משפיע על תוצאותיהם. לעומתם טוען לוי-בריהל שהאדם הקדום רואה את העולם כחלק ממנו. הוא אינו מבדיל או מפריד בינו לבין הטבע והוא שואף להתייחד עמו, לשלב קדום, סימביוטי במהותו. המיתוס מורכב מיסודות שבהכרח נוגדים את המדע, על פי לוי-בריהל, שכן כל התופעות, לרבות בני האדם עצמם, חפציהם ותרבותם, הם חלק מתחום אימפרסונלי ומיסטי המתמזג עם הטבע.
טיילור ופרייזר מכלילים את המיתוס כפילוסופיה, בזמן שלוי ברוהל מעמיד אותו מול הפילוסופיה, כיוון שהפילוסופיה, על פיו, דורשת התרחקות ומרחק בין האדם לבין הטבע. כיוון שהאדם הפרימיטיבי מתייחד עם הטבע, הוא אינו פילוסופי במהותו.
|
