אבחון וטיפול באמצעות מנדלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גרפי\2
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==משמעותה הסמלית של המנדלה==
[[תמונהקובץ: Vajravarahi Mandala.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מנדלה טיבטית מהמאה ה-19]]
{{הפניה לערך מורחב|מנדלה}}
ה[[מנדלה]], שפירושה ב[[סנסקריט]] "[[מעגל]]" או "מרכז", היא [[דיאגרמה]] סימבולית, מעגל טיפוסי, בו יכול להיות [[ציור]], או סימן גרפי אחר. לאורך השנים השתמשו במנדלה ונתנו לה מגוון משמעויות סימבוליות בתרבויות שונות בעולם. ישנן תרבויות, בהן המנדלה מסמלת את תבנית הקיום, וכן מייצגת את ה[[מערכת]] שעל בסיסה מתקיימת ויזואליזציה של ה[[מדיטציה]]. בנוסף לכך היא מסמלת מקום מקודש וסגור, טוטאליות, את המיקרוקוסמוס, [[אינטליגנציה]] קוסמית ואיטגרציה. המנדלה מייצגת את רוח הקוסמוס ואת קיום העולם. ה[[ריבוע]]ים, שמופיעים בה לסירוגין, מייצגים עקרונות דואליים, אך גם משלימים של היקום, את שחזור הבריאה, ועלייתה של ה[[נשמה]] לשמיים. כמו כן, הם מייצגים את מרכז הכוח, שמותיר את האזור מאובטח מהשפעות עוינות. מרכז זה מתפקד כ[[השמש|שמש]] או כאמצעי לכניסה לשמיים.
שורה 60:
 
=== התפתחות ציור דמות אנוש ===
[[תמונהקובץ: mandala1.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ציור דמות אנוש בתחילת השלב הפרה-סכמטי עם אפיוני המנדלה]]
בני אדם הם אחד האובייקטים הראשונים והמועדפים על ידי ילדים בציור. ילדים מתרגשים למראה הגילוי שיצרו ישות חדשה, שלא הייתה שם קודם. הדמויות הייצוגיות הראשונות מצוירות בצורה גלובלית וכוללנית. הן מורכבות מצורות פשוטות, ומצוידות בפרטים מועטים בלבד, בדרך כלל תווי ה[[פנים]]. המצייר עשוי להוסיף נקודות המסמלות את ה[[עיניים]], ה[[אף]] וה[[פה]]. בפרק זמן קצר יחסית הופכות הדמויות מובחנות יותר ויותר. לדמות האנוש, המתחילה כעיגול, או מבנה [[אליפסה|אליפטי]] בלתי מובחן, מתווספות רגליים וזרועות, ויש המכנים אותה "[[ראשן]]"{{הערה|שם=האס}}.
 
שורה 103:
# פרגמנטציה - התפוררות
# סוף והולדה מחדש
 
 
התאוריה שבנתה קלוג הביאה לבניית כלי אבחוני בשם "Mari Card test" {{כ}}(Mandala Assessment Research Instrument){{הערה|Kellogg, J. (1978). Mandala: Path of beauty. Lightfoot, VA: MARI}}. אבחון זה בנוי מ-39 [[קלף משחק|קלפים]] מעוצבים. המטופל מתבקש לבחור שישה קלפים שאליהם הוא נמשך, ולכל קלף עליו לבחור צבע מתאים. בנוסף המטופל מתבקש לבחור עוד קלף, שאליו הוא הכי פחות נמשך, ולבחור גם לקלף זה צבע, שיפחית את תחושת האי-נוחות שבו. קלוג סבורה, שבני אדם רגישים לצבע, והדבר בא לידי ביטוי גם במובנים [[גוף|גופניים]]; היא מדגימה זאת בתיאור רגישותם של בני אדם למראה גוף [[מוות|מת]] או פגוע, כשה[[עור]] אינו חי, או כשהגוף מוכה וחבול. מכאן גם השלבים ההתפתחותיים הפסיכולוגיים שתיארה, שלטענתה הם בקשר מתמיד עם תחושות גופניות וההתפתחות הגופנית הפיזית.
שורה 111 ⟵ 110:
* [[צהוב]] הוא הצבע המעורר. הוא מייצג את השלב האדיפאלי. בחלקו הוא הצבע של [[השמש]], ומשקף חלקים רציונליים של הנפש, למשל הוא שומר על הפנים שיהיו בני זיהוי, למרות יצירתם של [[תא]]ים חדשים בגוף האדם ומותם של הישנים.
* [[כחול]] יכול לייצג מימד של [[שחור]], בדומה למי ה[[אוקיינוס]], שמתכהים ככל שמעמיקים במצולות. הוא מייצג פעילות קטבולית של מטבוליזם, את הכוח שמעכל כדי לשחרר אנרגיה ומחפש מזון לצריכה. זהו כוח הלידה מחדש, כוח ההרס אשר מאפשר בנייה חדשה.
 
שלושת הצבעים אדום, צהוב וכחול, נחשבים לשלושה כוחות שעובדים באופן סימולטני בגוף בזמנים שונים ובאיכויות שונות. הם מיוצגים בסקאלה של גוונים ובעוצמות שונות. למשל, השלב האנאלי, שבא לאחר השלב האוראלי (האדום), הוא בצבע [[כתום]] (ערבוב של אדום וצהוב); השלב הגניטלי מיוצג ב[[ירוק]] (ערבוב של כחול וצהוב).
 
שורה 231 ⟵ 230:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:טיפול באמצעות אמנויות]]