התניה אופרנטית – הבדלי גרסאות

חיזוק הוא כל גירוי או אירוע אשר מגדיל את תדירות הופעת התגובה. על פי תורת ההתניה האופרנטית, החיזוק הוא גורם חשוב בלמידה.

התנהגויות אנוש רבות נלמדות על פי עיקרון זה: תגובה הזוכה לחיזוק תבוצע שוב בעתיד כדי לזכות שוב באותו החיזוק.

ישנם כמה סוגים של חיזוקים:

 

*'''חיזוק שלילי''': סילוק גירוי לא נעים כתגובה לביצוע פעולה רצויה כלשהי, במטרה להגביר אותה.

שני סוגי חיזוקים אלה- החיובי והשלילי, משפיעים באותו אופן: שניהם מגבירים את תדירות הופעת התגובה. ההבדל הוא בכך שחיזוק חיובי הוא נתינת דבר מה חיובי ללומד, ואילו חיזוק שלילי הוא הפסקת דבר מה שלילי.

החיזוקים צפויים ללמד את בעלי החיים או את האדם כי כדאי לו לחזור ולשוב על הפעולה, ואילו הענישה וההשמטה - את ההפך.

התניה זו התגלתה במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] על ידי החוקר האמריקני [[פרדריק סקינר]] כפיתוח ל[[התניה קלאסית|התניה הקלאסית]] של [[איוואן פבלוב]].

דוגמה לאחד מניסויו שערך סקינר הקשורים להתניה האופרנטית:

חולדה הוכנסה לתוך תיבה, ובה דוושה.