צופיתיים – הבדלי גרסאות

קיים דמיון מורפולוגי בין ה[[קוליבריים]] ובין הצופיות, אולם מבחינה [[טקסונומיה|טקסונומית]] מדובר בשתי משפחות שונות; בעוד הצופיות הן משפחה בסדרת [[ציפורי השיר]] והן נפוצות ביבשת [[אפריקה]] וגם ב[[ישראל]], הקוליבריים הם משפחה בסדרת ה[[קוליבראים]], והם מצויים ביבשת [[אמריקה]] בלבד. הבלבול בין שתי המשפחות נובע ממאפיינים פיזיים ואקולוגיים דומים של שתי הציפורים - גודלן הזעיר, צבעיהן המרהיבים ומקורן הארוך והמעוקל, וכן ה[[יונקי צוף|תזונה המבוססת בעיקרה על]] [[צוף]] פרחים. תופעה זו, של קיום שני [[טקסון|טקסונים]] שאינם קשורים זה לזה, אך הינם בעלי מאפיינים מורפולוגיים דומים, וממלאים תפקידים מקבילים במערכת האקולוגית, מכונה [[אבולוציה מתכנסת]]. הצופיתקיימות הייתהשתי בארץמשפחות בשנותנוספות 1930של ציפורציפורים נדירה- ביותר[[דִּבְשָׁנִיִּים]] שלMeliphagidae נאות(באנגלית מדברHoneyeaters) ומוכרתו-Dicaeidae מראיה(באנגלית רקFlowerpeckers), לחוקריםשהינן מועטים. היאדומות נקראהלקוליבריים בעברולצופיות יונקבמראיהן הדבשובהתנהגותן, שםוגם שניתןהן לההתפתחו ככלכל הנראהאחת עלבאופן ידיעצמאי; החוקראזור תפוצתן הוא [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוניאסיה]] המפורסם, אבל[[אוסטרליה]] השם הזה שונה רשמית לצופית ב-ו[[1958אוקיאניה]] על ידי ועדת שמות מיוחדת שהוקמה כדי לשים סדר בשפה ולתת שמות מעשיים לצמחים ובע"ח חיים שונים שלא היה להם שם מוסכם. שמה של הצופית שונה מאחר שהיא אינה יונקת את הצוף אלא מלקקת אותו מתוך הפרחים וכך משום שחלק ניכר ממזונה הוא בכלל חרקים. הקולבירי משתמש גם הוא בלשון לצורך שאיבת צוף מהפרחים אבל הוא מגלגל את הלשון לכלי יניקה ולכן כנראה נשאר "יונק" ובנוסף הוא ניזון כמעט בלעדית על צוף ומגוון בחרקים פחות מהצופית (בעיקר בשביל הגוזלים אך גם לעצמו), ולכן הוא '''יונק הדבש''' ולא הצופית.