ויקיפדיה

בניין שערי צדק הישן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:ShaareZedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים שערי צדק בבנייתו, סביבות 1901]]
[[תמונהקובץ:Shaaey old.JPG |שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית החולים הישן ברחוב יפו , כיום בניין הנהלת [[רשות השידור]]]]
[[תמונהקובץ:Sz1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית המבנה 2007]]
[[תמונהקובץ:Sz22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית]]
[[תמונהקובץ:Sz3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבן ראשה מסוגננת בפתח אחד האגפים]]
[[תמונהקובץ:Sz4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרם מדרגות ישן מחובר למעקה מודרני]]
[[תמונהקובץ:Sz5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת של בית החולים לאחר השיפוץ. היום - חדר ישיבות]]
[[תמונהקובץ:Sz6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציורי התקרה המשוחזרים בתקרת בית הכנסת]]
[[תמונהקובץ:Sz7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציורי התקרה - מקור (כהה) ושחזור (בהיר)]]
[[תמונהקובץ:Sz8.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה לבית הכנסת (הדלת משוחזרת)]]
[[קובץ:Shaarei_Tzedek22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משנות ה-30 של אמבולנס בחזית המבנה]]
''' מבנה שערי צדק הישן''' הוא בניין השוכן על [[רחוב יפו]] ב[[ירושלים]], (מספר 161) ובו פעל משנת [[1902]] עד לשנת [[1980]] [[בית החולים שערי צדק]]. כיום משמש המבנה להנהלת [[רשות השידור]]. הבניין הוא בעל חשיבות [[אדריכלות|אדריכלית]] והוכרז כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]].
 
לבניין חשיבות כפולה: הן היסטורית, כ[[בית חולים|בית החולים]] הראשון שפעל מחוץ ל[[חומת ירושלים|חומות]] ושירת את תושבי ירושלים, וחשיבות ארכיטקטונית כמבנה העומד בזכות עצמו. בחצר המבנה ישנו [[בית קברות]] קטן מתקופת קום המדינה.
שורה 26:
מספר [[דוד ילין]] בספרו 'ירושלים של אתמול', ברישום מיום ט"ז באייר [[תרנ"ו]] ([[1896]]):
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...על בתי החולים אשר לנו בירושלים , ובית החולים הנהדר אשר ל[[משפחת רוטשילד|בית רוטשילד]], הנה יוסף עוד מעט בית חדש, אשר יהיה לתפארת ולגאון ישראל בירושלים. זה כעשרים שנה נוסד באשכנז ובהולנד ועד מתעסק בדבר הקמת בית חולים בירושלים... ויהי לפני שנים אחדות, ותעל בידו לקנות שדה גדול ורחב ידיים, מחוץ לעיר, במקום אויר צח ונקי, ובו ארבעה ועשרים אלף אמה. ובימים האחרונים האלה השיג גם את הרישיון הדרוש, ותחל עתה העבודה להכין את כל הדרוש לבניין הגדול הזה, אשר זמן היבנותו יימשך ליותר משתי שנים. והבית בהיבנותו בסדר ובמתינות הוא נבנה, כמשפט המתוקנים שבהם: גדר אבנים ייבנה מסביב לשדה כולו בראשונה, ובורות ייחצבו בשדה, וגן יכינו בו, ובהיות הכל מוכן והחלו בבניין הבית בעצמו, אשר לא יפול בגודלו ובהדרו מכל בתי החולים היותר יפים אשר לבני העמים בירושלים.}}
 
פרופסור [[יהושע בן אריה]] בספרו 'ירושלים בראי התקופה' מציין כי המרחק הרב שבו נבנה בית החולים מהעיר העתיקה וממרכזי היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה, עורר את החשש כי החולים לא יגיעו למוסד, ואף התהלכה אמירה בציבור היהודי כי ד"ר ואלאך יצטרך לשלם לכל חולה שיגיע למוסד את דמי הנסיעה.
שורה 33:
את האחריות על בניית בית החולים, קיבל על עצמו הקבלן רבי [[יעקב משה מן]]. לפי [[דוד ילין]] הנחת אבני היסוד של בית החולים הייתה ביום החמישה עשר באב [[תרנ"ז]], [[13 באוגוסט]] [[1897]]. עיתוני ירושלים של התקופה ובעיקר דוד ילין דיווחו על הבניה:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... חברי הוועד הפועל הנכבדים אשר לבית בעירנו מקבלים [[פועל בניין|פועלים]] עד כמה שיש רק יכולת לקבל בבת אחת, עד כי רק כארבעה [[חודש|ירחים]] נדרשו לעבודת היציע התחתית של הבניין כולו, אשר כלתה עתה מהמסד ועד הטפחות. ביציע הזאת, הכוללת בתוכה גם את הבורות, נוכל כבר לראות את מערך הבניין כולו וגודלו: לבית יהיו שני אגפים, האחד לחולים זכרים והשני לנקבות, ועל יד האגף השני יהיו גם החדרים אשר יכינו בעד הילדים הקטנים. ומלבד חדרי המשכב יהיו גם חדרים קבועים ל[[ניתוח|ניתוחים]]ים, למרחצות לבישול [[תה]], ועוד כאלה. ובקצה שני האגפים שני אולמים גדולים למושב לחולים בעיתות היום, ומסדרון ארוך כשמונים מטר מחבר את שני האגפים. וחדרי היציע התחתונה יהיו לבית הוועד, ל[[בית מרקחת|בית המרקחת]], למועצת הרופא לחולי חוץ וליתר צורכי הבית, וחדרי היציע התחתית, אשר נבנו כבר יהיו למרתפים ולמבשלים וכו'.
ורחוק מגופו של המוסד, בקצה השדה, יוקמו עוד שני בניינים נפרדים בעלי שתי יציעות, לחולים במחלות המתדבקות, ארבעה ארבעה חדרים לבניין, וגם שם תהיינה היציעות התחתונות לבורות, ולמבשלים וליתר הצרכים, והעליונות לחדרי משכב החולים. כי בארצנו, אשר בה רבו נגועי ה[[מלריה|קדחת]], אין טוב גם לבריאים לישון בחדרים הסמוכים לקרקע...}}
 
שורה 57:
בית החולים החל לפעול בשנת [[1902]], ובטקס [[חנוכת הבית]] השתתפו כל נכבדי העיר ירושלים: יהודים, מוסלמים ונוצרים. ד"ר ואלאך התמנה למנהל בית החולים ולרופא הראשי. בית החולים היה אותה עת בית החולים המודרני ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ולמרות שהיה מוגדר כבית חולים יהודי, בפועל היו שעריו פתוחים בפני כל תושבי העיר והארץ, יהודים וגויים.
 
בעשור הראשון לקיומו טופלו ב"שערי צדק" מעל 4,500 חולים, והוא זכה למוניטין בזכות דמותו של ד"ר ואלאך, עד כי בית החולים נודע במשך שנים בפי כול בירושלים בשם 'בית החולים ואלאך'. ד"ר ואלאך היה יהודי שומר מצוות, וניהל את בית החולים ברוח מסורת ישראל. אופי המוסד לא השתנה גם כיום, במבנה החדש בשכונת [[בית וגן]].
 
בהשגחתו הקפדנית של ד"ר ואלאך התנהל בית החולים על פי חוקי ה[[היגיינה]] האירופאיים, ב[[מכבסה]] של הבניין עבדו 4 כובסות ובבניין הועסקו פועלי ניקיון. לבית החולים היה בית מרקחת פרטי משלו.
 
החלטה נוספת של ד"ר ואלאך הייתה להעמיד את המוסד על תשתית כלכלית עצמאית ככל הניתן, כך נחפרו [[בור מים|בורות מים]] לאספקה עצמאית של מים, נרכשו 15 [[פרה|פרות]] מהמושבה ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרית]] [[ווילהלמה]], אשר רעו בשדה סמוך לבית החולים, על מנת להבטיח לבית החולים אספקת [[חלב]] טריה ואף [[גבינה|גבינות]] שהוכנו על ידי צוותו של ד"ר ואלאך.
 
תחילה היה ד"ר ואלאך הרופא היחיד בבית החולים ושימש גם כמנהלו הפיננסי. הוא ראיין כל מועמד לעבודה ובחר בעצמו את הצוות הרפואי הסיעודי והמנהלתי. [[אחות|אחיות]] שהתקבלו לעבודה היו [[רווקה|רווקות]], על מנת שיוכלו להקדיש עצמן לעבודה בבית החולים במשך כל שעות היממה. אחת לחודש קיבלו האחיות חופשה של 24 שעות.
שורה 84:
בקירות המבנה נקבעו [[חלון|חלונות]] במרחק קבוע ובפרופורציות אנכיות. פינות הבניין בחזית המבנה מודגשות בעיבוד אבן ב[[סיתות]] גס, כניגוד לאבנים המצפות את קירות המבנה.
 
==הזנחת המבנה==
במהלך שנות פעילותו של בית החולים התרחבה העיר ירושלים, עד שקטן המקום בבית החולים מלהכיל את צורכי הפעילות של בית חולים בשלהי [[המאה ה-20]]. בית החולים עבר בשנת [[1980]] למשכן חדש, מתחת לשכונת [[בית וגן]]. עם זאת תהליך המעבר לא היה חלק, ובניית בית החולים החדש פערה חור בתקציב בית החולים שלא ניתן היה לכסות אותו, והביא את המוסד לעברי פי פחת. כדי לאפשר לבית החולים להיחלץ מהמצוקה האמורה אושר סיוע כספי מהמדינה, אשר בפועל הוענק באמצעות [[הלוואה|הלוואות]] מחמישה [[בנק]]ים מסחריים. כביטחון להלוואות אלו [[שעבוד (בטוחה)|שועבד]] המתחם לטובת הבנקים.
 
זאת ועוד, במסגרת תוכנית הסיוע נדרש שערי צדק על ידי המדינה לערוך [[תוכנית הבראה]], שכללה מימוש ומכירה של מתחם המבנה הישן, הנהלת בית החולים יצרה קשר עם קבוצת יזמים - אנשי עסקים, שבראשם [[דוד עזריאלי]], והגיעה איתם להסכם על ניצול השטח, שכלל הריסה של חלק מהמבנים, ובניה חדשה על בסיס המבנה המרכזי.
שורה 96:
בשנת [[1995]] רכשה [[רשות השידור]] את המבנה מתוך מטרה לבנות במקום את "קריית רשות השידור", אולם גם אז לא תמה מסכת הייסורים של מבנה שערי צדק הישן.
 
בממצאי הדו"ח שהכין משרד [[רואה חשבון|רואי החשבון]] הוגן גינזבורג בשנת [[2002]] מתוארת חלק מהדרך שעבר הפרויקט. על פי הדו"ח, בעקבות כשלים וליקויים כספיים לא הצליחה רשות השידור לממש את תוכניתה להעביר למתחם שערי צדק את כל מוקדי הפעילות של הרשות, המפוזרים עד היום במספר רב של אתרים בירושלים, ולא הצליחה למכור את בניין המשרדים והאולפנים הנמצאים בשכונת [[רוממה]]. הדו"ח ממשיך ומציין כי מאחר שהפרויקט לא הושלם, הוא גורר הוצאות כבדות עד ליום עריכת הדו"ח, וכי ניהול הפרויקט לא עמד בסטנדרטים ההכרחיים לניהול פרויקט בהיקף וברמת מורכבות מסוג זה. בנושאים חשובים רבים לא התקבלו החלטות, ולא נערך מעקב לוודא שהחלטות שהתקבלו אכן בוצעו, שינויים שבוצעו בתוכניות הבנייה שלא הובאו לאישור מסודר של הגורמים המוסמכים, ונעשו חריגות בשיעור כ-50% הן בהוצאות הבנייה והן בלוחות הזמנים המתוכננים. בדיקת המבקרים העלתה כי כתוצאה מכל אלה נגרם בזבוז מתמשך, בגינו סך חוב הרשות לבנקים מסתכם ב-125 מיליון שקל. הוצאות המימון השוטפות עומדות על 900 אלף שקל בחודש וכי הפרויקט למעשה מוקפא משנת [[1998]].
 
לבסוף, שופץ המבנה הראשי, ובו שוכנים כיום משרדי הנהלת רשות השידור.
שורה 103:
{{ערך מורחב|בית העלמין בשכונת שערי צדק}}
 
[[תמונהקובץ:Shaari zedek3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין הקטן ליד שערי צדק]]
'''בית העלמין שערי צדק''' הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם בצמוד אל מבנה שערי צדק הישן בירושלים.
 
שורה 109:
בספר [[מיכאל שלי]] מספר [[עמוס עוז]] את סיפור אהבה המתרחש בשכונת [[מקור ברוך]] ב[[ירושלים]] של שנות החמישים המוקדמות, מספר שנים לאחר [[מלחמת העצמאות]], ובצל המחסור במוצרי מזון ו[[תקופת הצנע]] בישראל באותן שנים. במקביל מצטיירת ירושלים כעיר ייחודית, בעלת היסטוריה מרתקת, נוף מרהיב, וסמטאות ומבנים המקרינים קסם מיוחד. על רקע העיר, האווירה והנופים, מתפתח סיפור האהבה בין חנה, גיבורת הספר, לבין מיכאל. גיבורת הספר נכנסת להריון ויולדת בבית החולים שערי צדק ומספרת:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... בחודש מרס של שנת חמישים ואחת נולד בננו יאיר...יחזקאל גונן עלה ירושלימה למחרת הלידה. מיכאל הביאו לביקור באולם היולדות של בית החולים שערי צדק. היה זה בית חולים קודר, אפל ומדכדך אשר נבנה במאה הקודמת{{הבהרה|מתי?}}. מול מיטתי נשר הטיח פצלות פצלות מעל הקיר. הייתי מביטה ורואה מולי צורות מוזרות שנחשפו. שלשלת הרים פראית או נשים שחורות אשר קפאו בהבעה היסטרית"...}}
[[קובץ:Justy29.JPG|מרכז|ממוזער|550px|הבניין בלילה]]
 
שורה 122:
* ש' שבא, 'הדוקטור עם המפתחות', עתמול, 21 (תשל"ח).
* א' שושן, ירושלים עירי – חיי אנשי ירושלים, הוצאת שושנים, תשמ"א.
*ר. קרק-י. גלס,משפחת ולירו, שבעה דורות בירושלים 1800-1948,גפן הוצאה לאור,2005
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 128:
*[http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA2/R0021205.asp מקורות לתולדות בית החולים "שערי צדק"]
* {{מטח|[[שפרה שוורץ]]|מלחמת בתי החולים|7152}}
 
 
{{coord|31|47|12.47|N|35|12|30.48|E|type:landmark|display=title}}
 
 
[[קטגוריה:המרכז הרפואי שערי צדק]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בניין_שערי_צדק_הישן"