מודלים ליניאריים בתקשורת המונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
01iproject09 (שיחה | תרומות)
01iproject09 (שיחה | תרומות)
עדכון
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
'''מודלים ליניארים בתקשורת המונים''' - הם מודלים קוויים המתארים את התליךתהליך התקשורת[[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]] באופן חד כיווני ממוען המסר לנמען. המוען הוא יוזם התהליך והנמען פסיבי, ללא שום יכולת להשפיע על התהליך, והוא מקבל את המסר כמו שהוא.
 
==רקע==
מאז התפתוחתם של אמצעי המדיה בכל אחד מצורותיהם היה ניסיון לאמוד את השפעת אמצעי התקשורת על ההתנהות האנושית. במקביל להתפתחות התקשורת בוצעו מחקרים רבים לבדיקת השפעתה כאשר הרצון המוביל היה לבדוק את ההשפעות החברתיות, המוסריות והפוליטיות של אמצעי המדיה על הצרכנים, והאם יש בכוחם להשפיע על האופן שבו פריטים בחברה חושבים, מרגישים ופועלים. {{ש}}בנוסף מחקרים אלו בדקו באופן נסתר לרוב את כוחה של המדיה התקשורתית להוות במה למוצרי פרסום, ומידת השפעתם של מוצרי הפרסום במדיה על הפריטים בחברה.<ref>דן לאפי, "סוגיות מפתח בתאוריית המדיה", בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה, 2011, עמ' 15.)</ref> ראשיתם של המחקרים הצביעו על התקשורת ככלי רב השפעה וצרכני המסרים מושפעים ממנו באופן חד משמעי ללא יכולת לסנן את התכנים, או לשלוט בהשפעתם של התכנים עליהם. לביסוס טענות אלו התפתחו המודלים הליניארים.
ראשיתם של המחקרים הצביעו על התקשורת ככלי רב השפעה וצרכני המסרים מושפעים ממנו באופן חד משמעי ללא יכולת לסנן את התכנים, או לשלוט בהשפעתם של התכנים עליהם. לביסוס טענות אלו התפתחו המודלים הליניארים.
 
==מודל לאסוול==
החוקר [[הרולד לאסוול]] הגה בשנת 1948 [[נוסחה]] בשם "שרשרת תקשורת" (chain of communication). הוא טען כי כל פעולות התקשורת, הן תקשורת פרונטלית והן באמצעות תיווך, ניתן לחלק לחמישה תהליכים שונים שלכל אחד מהם נדרשות שיטות ניתוח נפרדות.{{ש}}אומנם במחקרו התייחס לאסוול בכללכל חמשת התהליכים ובשיטותולשיטות הניתוח המתאימות להם, אבל רעיונותיו החשובים ביותר נגעו לשאלת ההשפעות של אמצעי המדיה. נוסחת לאסוול מציגה תכונה אופיינית לדגמים מוקדמים בתקשורת והיא מקבלת כמובן מאליו שלמוען יש כוונה מסויימת להשפיע על הנמען, ומכאן שיש להתייחס לתקשורת בראש ובראשונה כתהליך שכנועי. הנחת הבסיס הינה שלמסרים תמיד ישנן השפעות. {{ש}}המודל מתאר את חמש השאלות: מי אמר מה, למי, באיזה ערוץ ובאיזו השפעה? מוען – יוזם הפעולה. מסר – הדברים שהמוען מבקש להעביר. אמצעי או ערוץ – אמצעי התקשורת המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו. נמען – הפרט אליו מכוונת פעולת התקשורת. השפעה – השינוי המתחולל בנמענים כתוצאה מקבלת המסר. מידת ההשפעה שהושגה נבחנת במסגרת המודל באמצעות השוואה בין כוונת המוען, ההשפעה שרצה להשיג, ותגובת הנמען.
נוסחת לאסוול מציגה תכונה אופיינית לדגמים מוקדמים בתקשורת והיא מקבלת כמובן מאליו שלמוען יש כוונה מסויימת להשפיע על הנמען, ומכאן שיש להתייחס לתקשורת בראש ובראשונה כתהליך שכנועי. הנחת הבסיס הינה שלמסרים תמיד ישנן השפעות. {{ש}}המודל מתאר את חמש השאלות: מי אמר מה, למי, באיזה ערוץ ובאיזו השפעה? מוען – יוזם הפעולה. מסר – הדברים שהמוען מבקש להעביר. אמצעי או ערוץ – אמצעי התקשורת המדיום שדרכו מעביר המוען את מסריו. נמען – הפרט אליו מכוונת פעולת התקשורת. השפעה – השינוי המתחולל בנמענים כתוצאה מקבלת המסר. מידת ההשפעה שהושגה נבחנת במסגרת המודל באמצעות השוואה בין כוונת המוען, ההשפעה שרצה להשיג, ותגובת הנמען.
 
מרבית החומרים אותם חקר לאסוול הם חומרי התעמולה ומוצרי התקשורת בגרמניה הנאצית. מודל זה מייחס לתקשורת סוג של "שטיפת מוח", כך שאין ביכולתו של הנמען להגיב או לבחור שלא לקבל את המסר מהמוען הכול יכול. {{ש}}המודל טוען כי בתנאים האידיאלים, כל מסר מועבר מהמוען אל הנמען לאורך שרשרת בלתי קטועה וללא הפרעות או פרשנויות שגויות. לטענתו, העברת המסר מתאפיינת בהולכה מושלמת (total conductance) בין המוען לנמען.
 
מרבית החומרים אותם חקר לאסוול הם [[תעמולה פלסטינית|חומרי התעמולה]] ומוצרי התקשורת בגרמניהב[[גרמניה הנאצית]]. מודל זה מייחס לתקשורת סוג של "[[שטיפת מוח]]", כך שאין ביכולתו של הנמען להגיב או לבחור שלא לקבל את המסר מהמוען הכול יכול. {{ש}}המודל טוען כי בתנאים האידיאלים, כל מסר מועבר מהמוען אל הנמען לאורך שרשרת בלתי קטועה וללא הפרעות או פרשנויות שגויות. לטענתו, העברת המסר מתאפיינת בהולכה מושלמת (total conductance) בין המוען לנמען.
 
[[קובץ:Com-mod1.svg|מרכז|לא ממוסגר|728x728 פיקסלים]]
===גרסת ברדוק למודל לאסוול (1958)===
ברדוק הוסיף למודל שני גורמים נוספים שמגדרים את אופי התהליך ואופי הבנת המסר המועבר בתהליך התקשורת: