סטיבן דאגלס – הבדלי גרסאות

[[23 באפריל]] [[1813]] - [[3 ביוני]] [[1861]]), היה [[פוליטיקאי]] [[אמריקני]] מ[[אילינוי]], יוזם [[חוק קנזס-נברסקה]]. הוא היה חבר ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] ו[[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]], ומועמד [[המפלגה הדמוקרטית]] ל[[נשיאות ארצות הברית]] ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות של 1860]] מול [[אברהם לינקולן]] ה[[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקני]]. דאגלס ניצח את לינקולן בבחירות לסנאט ב[[אילינוי]] ב-1858, שזכורות בעיקרה בזכות ה[[עימותי לינקולן-דאגלס|עימותים שנערכו בין שני המתמודדים]]. כינויו של דאגלס היה "הענק הקטן" (The Little Giant) בגלל גדולתו הפוליטית וקומתו הקטנה. כיום מקובל לטעון שגובהו היה כמטר ושישים.

 

 

דאגלס תמך ב[[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד]] ב-1857. במהלך ניסיונו להיבחר לסנאט מחדש ב-1858, הוא טען שאם העם יחליט, יוכל לבטל את פסק הדין. בנוסף התנגד לניסיונותיהם של הנשיא [[ג'יימס ביוקנן]] ובעלי בריתו הדרומיים לאשר חוקי עבדים פדרליים ולכפות את חוקת לקומפטון, שאישרה את העבדות ב[[קנזס]].

 

 

==נעוריו ולימודיו==

 

ב-1833, דאגלס עבר לקליבלנד, ולאחר מכן לווינצ'סטר, אילינוי, שם עבד כמורה וניהל בית ספר במשך שלושה חודשים במחיר של שלושה דולרים לאדם. לאחר מכן עבר לג'קסונוויל שבאילינוי וסיים את לימודיו. בסוף השנה השתקע באילינוי.

 

==נישואיו ומשפחתו==

במהלך חייו, חיזר דאגלס אחרי [[מרי טוד לינקולן|מרי טוד]], שהתחתנה עם [[אברהם לינקולן]] לאחר מכן. דאגלס הפך לחבר בתנועת [[הבונים החופשיים]] ב-1839.

 

במרץ 1847, התחתן עם מרטה מרטין, בתו בת ה-21 של קולונל עשיר מ[[קרוליינה הצפונית]]. שנה לאחר מכן, ירשה מרטה מאביה מטע כותנה עם 100 עבדים במיסיסיפי. דאגלס היה אמור לנהל את המקום, אולם כסנאטור של מדינה חופשית כאילינוי, וכמועמד פוטנציאלי לנשיאות, התקשה דאגלס בניהול המטע בדרום. הוא שכר מנהל שיתפעל את המטע, וב-20 האחוזים שקיבל מההכנסות קידם את הקריירה הפוליטית שלו. הוא בקושי היה במיסיסיפי.

 

 

 

לאחר הפלה ב-1858, חלתה אדל. כעבור שנה הולידה בת, אלן, שמתה כעבור כמה שבועות. אדל נותרה חלושה מהלידה.

דאגלס מונה לתובע הכללי של מחוזו ב-1834, ושירת בתפקידו זה עד 1836. בשנים הבאות, הוא הפך למנהיג הסניף של המפלגה הדמוקרטית באילינוי. הוא נבחר לבית הנבחרים של אילינוי, מונה לרשם המחוז, הפך למזכיר מדינת אילינוי, ובגיל 27 מונה לסגן שופט בבית המשפט של אילינוי.

 

 

הוא התפטר מבית המשפט כשנבחר ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] ב-1843, ונבחר שוב ב-1844. בקונגרס, תמך בהתרחבות טריטוריאלית ותמך ב[[מלחמת ארצות הברית-מקסיקו]]. ב-1846, האסיפה הכללית באילינוי בחרה בו לתפקיד [[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]].

ב-1852, נחשב דאגלס למנהיג לאומי במפלגה. הוא ניסה [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1850|להיבחר לנשיאות]], אולם המועמד המפלגתי שנבחר היה [[פרנקלין פירס]].

 

 

דאגלס היה תומך גדול בדמוקרטיה, וקרא פעמים רבות "לתת לעם לשלוט". הוא התעקש שהאזרחים עצמם צריכים להחליט בנוגע לעבדות, ולא הממשלה.

 

==חוק קנזס-נברסקה, 1854==

 

דאגלס גרם לסערה פוליטית עם אישורו של [[חוק קנזס-נברסקה]] ב-1854. טריטוריית נברסקה, ממערב ל[[מיזורי]], הייתה בתהליכי יישוב, והקונגרס היה צריך לארגן אותה. [[פשרת מיזורי]] אסרה על העבדות שם (כיוון שהאזור היה מצפון לקו הרוחב '36°30, שהיה גבולה של העבדות), ופשרת 1850 אשררה זאת.

 

==ניסיונות להיבחר לנשיאות==

 

דאגלס המשיך לנסות להשיג פשרות בנושא העבדות. רעיון "ריבונות העם", לפיו המדינות והטריטוריות יהיו אלו שיחליטו בנוגע לעבדות בתחומן, קסם לדרומיים שלא רצו התערבות בנוגע לעבדות, ולצפוניים שלא רצו לנקוט עמדה בנוגע אליה. דאגלס טען שלא אכפת לו האם העבדות תאושר או תידחה, כל עוד יהיה זה העם שיעשה זאת.

 

 

הדרומיים שתמכו בעבדות שיבחו את דאגלס על כך שהקל את ההגבלות על העבדות בחוק קנזס-נברסקה. כעת, תומכי העבדות ביקרו אותו על כך שתמך באיזושהי הגבלה בנושא. בנוסף לכך, הצפוניים, שהבינו שרעיון "ריבונות העם" גווע, עברו לתמוך ברפובליקנים.

 

==עימותים מול לינקולן, 1858==

המועצה המחוקקת באילינוי, שתיבחר ב-1858, הייתה אמורה לבחור בסנאטור ב-1859: דאגלס או יריב רפובליקני. הבחירות למועצה היו למעשה הבחירות לסנאט, ושתי המפלגות הדגישו את מועמדיהם לסנאט מעל הכל.

 

לעומת זאת, לינקולן דרש מדאגלס להבהיר את עמדתו בנושא פסק הדין של דרד סקוט. בעימות השני, בפריפורט, לינקולן שאל האם אנשי הטריטוריה של ארצות הברית רשאים, בדרך חוקית, לאסור על העבדות בגבולותיהם לפני יצירת החוקה?

 

 

אם דאגלס היה עונה "לא", הוא היה מקבל את פסק הדין ופוגע בתומכיו הצפוניים. אם היה עונה "כן", היה דוחה את פסק הדין ומרחיק את תומכיו מהדרום.

דאגלס היה המועמד המוביל מטעם הדמוקרטים ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1860|בחירות של 1860]], למרות ההתנגדות מצד ביוקנן. דאגלס לא מונה להיות יושב ראש ועידת הסנאט לטריטוריות, אולם בכל זאת הצליח להשתלט על המפלגה בצפון והיה המועמד המוביל.

 

 

למרות זאת, ההתנגדות כלפי דאגלס בדרום הייתה חזקה. כשהועידה נפגשה ב[[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]] שב[[קרוליינה הדרומית]] ב-23 באפריל, תומכי דאגלס היו חצי מהצירים, אולם הם לא היו דרומיים. הדרומיים טענו שהמפלגה תקרוס ובכך יבחר המועמד הרפובליקני המוביל, [[ויליאם סיוארד]].

 

==מותו==

 

==מחלוקות היסטוריות==