שריונית וייט – הבדלי גרסאות

בחודש אפריל החל להסתמן הכיוון העיקרי- בניית שריונית צריח על בסיס המרכב של שריונית הסיור האמריקאית ה[[שריונית סיור M3|סקאוט-קאר]] (Scout Car M3) שכונתה שריונית "וייט" (ע"ש היצרן). לשריונית שבמקור הייתה ללא גג, תוכנן להוסיף כיסוי עליון ו[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]] שיסתובב 360 מעלות. המתכננים התלבטו לגבי סוג החימוש שבצריח, אולם הגעת משלוחי הנשק מ[[צ'כיה]] פתרה את ההתלבטות ונקבע למקלעי אמ.גה. 37 (בזה) בצריח המסתובב ו[[MG34|אמ. גה. 34]] (מגל"ד) כמקלע קדמי. כלים אלה היו בפלוגה שהשתתפה בהתקפה על [[לטרון]] במסגרת [[גדוד 79|גדוד 73]], [[חטיבה 7]] .לאחר זמן קצר הותקנו גם בצריחים רק מקלעי אם-גי 34. תכנון הצריחים המקורי היה של צריח בעל צורה עגולה, אולם עקב קשיים טכניים נאלצו המתכננים לבנותם כמצולע בעל שמונה צלעות. צורה זאת דרשה ריתוכים רבים שפגעו באיכות הפלדה.

הפעילות המבצעית הראשונה שלהן נעשתה על ידי [[גדוד 79|גדוד 73]] בפיקודו של [[חיים לסקוב]] בהתקפה על [[משטרת לטרון]]. חטיבה שבע בפיקודו של [[שלמה שמיר]] והגדוד המשוריין - [[גדוד 79|גדוד 73]] הוקמו בחיפזון. לפי התוכנית המקורית תוכננו בגדוד להיות שלוש פלוגות: אחת עם זחלמ"ים ושתיים עם שריוניות. בפועל רק 9 שריוניות בפלוגה אחת של [[גדוד 79|גדוד 73]] (יותר מאוחר [[גדוד 79]]) לקחו חלק בהתקפה במסגרת "[[מבצע בן נון ב']]" (ליל 30-31 במאי).

ייצור השריוניות נמשך וביולי הגיע מספרן ל-50, מהן 40 מסוג "וייט". בשלב זה הן פעלו פרט לגדוד [[גדוד 79|הממוכן 79]] (מקודם 73) גם בגדוד המשוריין 82, גם [[בגדוד 9]] של [[חטיבת הנגב]] וכן בחטיבות החי"ר.

בגדוד 82 הייתה שריונית אחת עם תותח 2 ליטראות ובגדודו[[גדוד 79|בגדוד 79]] שתיים. המקור לתותחים היו כנראה תותחי שלל. מקור נוסף לתותחים היו תותחי ה-37 מ"מ הקצרים שפורקו מטנקי ההוצ'קיס. היתרון שלהן לעומת הטנקים היה במהירות התנועה וגמישות הפעלתן.