תותח ללא רתע – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:M40A2-recoilless-rifle-truck-vietnam.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תותח ללא רתע M40A2]]

[[תמונהקובץ:Recoilless rifle korea.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תותח ללא רתע 75 מ"מ במלחמת קוריאה]]

[[תמונהקובץ:North Yemen Civil War.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תותח ללא רתע מופעל בתימן]]

'''תותח ללא רתע''' או בראשי תיבות '''תול"ר''' הוא כלי ארטילרי המסוגל לירות [[פגז]] לטווחים קצרים יחסית ב[[מהירות לוע]] נמוכה וכמעט ללא רתע של הקנה. עובדה המאפשרת הפעלתו מכלי רכב קטנים ואף מחצובות. שימושו העיקרי הוא כנשק [[נ"ט]].

תותח ללא רתע פועל, באופן עקרוני ככל תותח קונבנציונלי, התחמיש התרמיל והקלע מחוברים ליחידה אחת כ[[פגז]] רגיל, בהבדל אחד – התרמיל מחורר. הפגז נטען לתוך [[בית הבליעה]] הממוקם בבסיס הקנה. סגירת הסדן מאפשרת ביצוע נקירה מכנית שמציתה תחל ארוך המושחל בתוך התרמיל. החומר ההודף בתרמיל דוחף קדימה את הפגז, אך רובם של הגזים פורץ מבעד לחרירים שבתרמיל אל פתחים שבסדן.

ככל הידוע, תוכניות לכלי נשק ללא רתע פותחו במספר צבאות, במקביל עוד לפני [[מלחמת העולם הראשונה]]. [[הצבא האדום|הרוסים]] היו הראשונים להביא את התותח ללא רתע לשדה הקרב וכבר בשנת [[1923]] החלו בפיתוח כלי נשק ללא רתע תחת הכינוי 'נשק ריאקציה דינמית'. בשנת [[1939]] הופיע תול"ר רוסי ב[[מלחמת החורף|מלחמת רוסיה-פינלנד]]. במהלך המלחמה נתפסו שני תולרי"ם רוסיים והועברו לגרמנים לצורך בדיקה.

הגרמנים ייצרו גרסה משלהם לתותח ללא רתע בקוטר 75 מ"מ שהשתתף ב[[מלחמת העולם השנייה]] תחת השם

תותחים ללא רתע המוצבים על גבי כלי רכב ובעיקר הדגם האמריקני M40 הנושא תותח 106 מ"מ נמצא עדיין בשימוש צבאות של מדינות מתפתחות כמשמידי טנקים.

גרסה מיוחדת של תותח ללא רתע ה-M-388 Davy Crockett פותחה על ידי הצבא האמריקני כתותח המסוגל לירות פגזים בעלי ראש נפץ גרעיני.