צ'ארלס מינגוס – הבדלי גרסאות

צ'ארלס מינגוס פיתח בעשור זה את סגנונו הייחודי והשפה המוזיקלית חסרת תקדים שלו, אותם הציג כבר מהמחצית השנייה של [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]]: אנסמבל כלי נשיפה (גדול יחסית, שאינו מגיע כדי [[ביג בנד]] אך גדול בהרבה מאנסמבל בי-בופ) המובל על ידי חטיבת קצב דומיננטית ובראשה הקונטרבס של מינגוס, כלי אשר עבר ממקומו הנחבא אל הכלים בירכתי הבמה אל קדמת מרכזה. יסודות הסגנון של מינגוס כוללים שימוש במקצבים אפריקאים ושבטיים אחרים (כגון מ[[האיטי]]), באופן מודגש ובוטה יותר מאלה שהיו נהוגים בבלוז ובגוספל, שינויי קצב במהלך הנגינה, שימוש בטכניקות של "Call[[קריאה and response"ותגובה]] מהמוזיקה האפריקאית השבטית ותחרות סולואים שמקורה ב[[ג'אם סשן]]'ס של מועדוני [[שיקגו]] וניו יורק במהלך הפיתוח האלתורי.