בואתיוס – הבדלי גרסאות

'''אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס''' ('''Anicius Manlius Severinus Boëthius''') היה פילוסוף [[נצרות|נוצרי]] בן [[המאה השישית]], ואחד מהחשובים בהוגי הדעות הנוצריים. הוא נולד ב[[רומא העתיקה|רומא]] למשפחה מיוחסת ועשירה, שהשתייכו אליה גם הקיסר [[אוליבריוס]] ו[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסולים]] רבים. אביו, פלאביוס מאנליוס בואתיוס, היה הקונסול בשנת [[487]] לאחר ש[[אודואקר]] הדיח את [[הקיסרות הרומית המערבית|הקיסר הרומי המערבי]] האחרון. בואתיוס עצמו היה קונסול בשנת [[510]] בממלכת ה[[אוסטרוגותים]]. בשנת [[522]] התמנו שני בניו לקונסולים. בואתיוס הוצא להורג בידי מלך האוסטרוגותים, [[תאודוריק הגדול|פלאביוס תיאודוריקוס]], שחשד בו בקשירת קשר עם [[האימפריה הביזנטית]].

 

==חייו==

 

לא ידוע היכן זכה בואתיוס להשכלתו הנרחבת ב[[יוונית]]; המידע במסמכים היסטוריים אינו ברור, אבל ייתכן שבואתיוס למד ב[[אתונה העתיקה|אתונה]], ואולי ב[[אלכסנדריה]]. יכול להיות גם שהוא קיבל חינוך קלאסי מאביו או מקרוב משפחה. כך או כך, הידע שלו בתרבות יוון מרשים בהתחשב בהידרדרות מצבו של הידע ההיסטורי בסוף ימי האימפריה. בזכות השכלתו וניסיונו, שהיו למצרך נדיר באותם ימים, הוא התקבל לשירותו של הקיסר פלאביוס תיאודוריקוס ("הגדול"), שהסמיך אותו לבצע עבורו תפקידים רבים.

 

על כל פנים, בשנת [[523]] ציווה תיאודוריקוס על מעצרו של בואתיוס באשמת [[בגידה]], כנראה בשל חשד בקשירת קשר עם הקיסר הביזנטיני [[יוסטיניוס הראשון]], ששמר על אורתודוקסיה דתית (בניגוד לדעותיו ה[[המינות האריאנית|אריאניות]] של תיאודוריקוס). בואתיוס עצמו טען כי מעצרו נבע בשל יריביו שהוציאו את דיבתו רעה. כך או כך, בואתיוס איבד את רכושו ומשרתו ונכלא ב[[פאביה]] עד ל[[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] בשנת [[524]] או [[525]].

 

==כתביו==

בואתיוס חיבר גם מסות [[תאולוגיה|תאולוגיות]], שרובן תומכות בעמדה האורתודוקסית בניגוד לרעיונות האריאניים, כמו גם במחלוקות כנסייתיות אחרות של זמנו. במשך מאות שנים הטילו ספק בכך שהוא אכן מחבר המסות הללו, וזאת בשל האופי החילוני של כתביו האחרים; רק במאה ה-19 נתגלתה ביוגרפיה מאת בן-זמנו [[קסיודורוס]], שבה מוזכרים בואתיוס וכתביו התאולוגיים.

 

בואתיוס נקרא לעתים קרובות "אחרון הרומאים" וראשון הפילוסופים ה[[סכולסטיקה|סכולסטיים]]. מכל כתביו [[נחמת הפילוסופיה]] היא שהקנתה לו תהילת עולם אחרי מותו. "נחמת הפילוסופיה", שכונתה "החיבור הקלאסי האחרון", כתובה כדיאלוג בין בואתיוס עצמו בבית-כלאו לבין הפילוסופיה בדמות אישה, "מלכת המדעים". היא מנחמת את בואתיוס על מר גורלו ועוזרת לו למצוא את האושר בתוך עצמו, האושר שתהפוכות הגורל אינן יכולות לפגוע בו. מעניין לראות שאין ב"נחמת הפילוסופיה" תשובות נוצריות לשאלות בעלות אופי מטאפיסי; בואתיוס מעדיף למצוא פתרון לסוגיות אלה בתחומי הפילוסופיה היוונית הקלאסית.

 

 

==קישורים חיצוניים==

* [http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/consolatio.doc תרגום הקדמת הספר "נחמת הפילוסופיה"] בידי [[יהודה ליבס]], בלוויית הערות.

* [http://etext.lib.virginia.edu/latin/boethius/boecons.html הטקסט הלטיני המלא, עם הערות באנגלית]