ישיבת המקובלים שער השמים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
כך
שורה 34:
הישיבה נוסדה בשנת [[תרס"ו]] ([[1906]]) על ידי הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] והרב [[שמעון צבי הורוביץ]], אנשי [[היישוב הישן]]. בתחילה שכנה הישיבה ב[[ירושלים העתיקה]] וניזוקה קשות ב[[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)]]. לאחר נפילת הרובע היהודי ב[[מלחמת השחרור]] הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות [[קטמון]] ו[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]] ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת [[1992]] תרם איש העסקים [[רובי שראן]] סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.
 
כשהגיע הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] לירושלים העניקו לו ראשיה תפקידבאופן סמלי חשובתפקיד "כהונת ראש" בה{{הערה|"וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (אגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)}}. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת [[1954]] עמדו בראשה הרב [[אפרים שמואל לרנר]], הרב [[אהרן סלוטקין]] ורבי [[יחיאל פישל אייזנבאך]]. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]]{{אנ|Gamliel Rabinowitz}}. לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כנשיא הישיבה וכיום ממלא את מקומו בנו הרב [[שמואל אוירבך]]{{מקור}}. בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב [[משה לוריא]], הרב [[יעקב מאיר שכטר]], הרב [[יצחק משה ארלנגר]] הרב שרגא סמליוס והרב [[מרדכי מנשה זילבר]].
 
בישיבה נמסרים שיעורים בתורת ה[[קבלה]] לציבור הלומדים הנמנה ברובו על [[גיל הזהב]] ומקבלים [[מלגה (חינוך)|מלגה]] סמלית מההנהלה. בישיבה נערכים מעמדים של "פדיון נפש" שבהם מתקיימים לימוד ותפילות עבור חולים.
שורה 46:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
1. "וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (אגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק; אגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג).
 
[[קטגוריה:ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית|שער השמים]]
[[קטגוריה:ישיבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי|שער השמים]]