פיליטון – הבדלי גרסאות

 

== הפיליטונים העברים ==

הפיליטון העברי הראשון נדפס בגיליון הראשון של [[1867]] בעיתון העברי "[[המליץ]]" על ידי הסופר [[צבי הכהן שרשבסקי]], ונקרא: "עלה נידף". הפיליטון נכתב ממש על פי המתכונת הצרפתית: בעמוד השני של העיתון, מתחת לקו מפריד ובגופנים קטנים יותר: ב[[כתב רש"י]]. אך מבחינת התוכן, היו אלו ניסיונות ראשונים, שהתאפיינו באריכות [[פלפול]]ית חסרת הומור בסגנון [[בית מדרש|בית המדרש]]. בהדרגה החלו גם שאר העיתונים לפרסם פיליטונים, כל אחד בשם המיוחד לו, והכישרונות הגדולים, כמו [[יהודה לייב גורדון|יל"ג,]] (שקרא למדור שלו: "צלוחית של פלייטון"), [[פרץ סמולנסקין]], [[מנדלי מוכר ספרים|מנדלי]], [[י"ל פרץ]], [[אלחנן ליב לוינסקי|לוינסקי]], [[דוד פרישמן|פרישמן]], [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|ברדיצ'בסקי]], [[נפתלי הירץ יהודה נימנוביץ'|הנ"ץ]] ("בראש הומיות"), [[נחום סוקולוב]] ("משבת לשבת"), [[שלום עליכם]] ואחרים – החלו לתרום לעליית קרנה ותוכנה של הסוגה החדשה, איש איש וסגנונו, איש איש וקוראיו הנאמנים. הנושאים כללו: הומור, ביקורת ספרותית, [[סיפור בהמשכים|סיפורים בהמשכים]], שירים, ענייני דיומא, ענייני קהילה ועוד. בתרבות, שהייתה רובה ככולה רצינית וכבדה, שימש הפיליטון העברי מעין אתנחתא מחויכת ונדרשת, הן על ידי הקוראים והן על ידי הכותבים, שהסתגלו באהבה לסגנון החדש.

 

 

== פופולריות מול פופוליזם ==

לא כולם היו שותפים להתפעלות מהפיליטונים, שזכו לפופולריות רבה בקרב קהל הקוראים. היו אנשי רוח שזלזלו בכתיבה הקלה והמהתלת, שכאילו יצאה מתחת לשרוולם של הפיליטוניסטים, לעומת הספרים והמאמרים הרציניים, שהושקעו בהם הרבה מחשבה ותכנון. [[דוד פרישמן]] מתאר את תדמיתם של כותבי הפיליטונים בעיני אנשי הרוח: "המלה 'פיליטוניסטן' הייתה בינתיים לשם גנאי פשוט, מין שם-נרדף עם בור, גונב סוסים, פוחז, מזייף-שטרות וכדומה...", זועם פרישמן על המעמד הנמוך שקיבלו הפיליטוניסטים בקרב "המבינים".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = דוד פרישמן|שם = רק לא פיליטוניסטן (לזכר א. ל. לווינסקי)|כתב עת = כל כתבי דוד פרישמן''', כר' 12-13}}.}} גם [[מקס נורדאו]] האשים את [[אחד העם]] שמאמריו אינם אלא ערבוביה של פטפוטים שנלקחו מתוך פיליטונים אירופיים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = מכס נורדאו|שם = "אחד העם על אלטנוילאנד"|כתב עת = הצפירה, גל' 51–54}}.}} מנגד, אחד העם האשים את [[בנימין זאב הרצל|הרצל]], שהיה כותב פיליטונים בעיתון ה[[וינה|ווינאי]] "[[נויה פרייה פרסה]]" (''Neue Freie Presse''), שהוא שחקן ש"כל דבריו ומעשיו הם אך פוליטון גדול, לא יותר...".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = אחד העם|שם = מכתב 1.9.1897|כתב עת = אגרות אחד העם, כר' 1. עמ' 126}}.}} לעומת זאת, נכתב על הרצל בעיתון "המצפה" מאמר, ובו נאמר שכאשר התפרסם פיליטון שלו בעיתון, היה זה יום חג לקוראים ולמערכת.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=המצפה|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MZP%2F1904%2F07%2F08&id=Ar00205&sk=656BC813|כותרת=ת. הרצל בתור אדם וסופר|אתר=עיתונות יהודות היסטורית|תאריך=8 ביולי, 1904}}}}