ידיעות עיריית תל אביב – הבדלי גרסאות

בשנת [[1921]] הציעו חברי [[ועד תל אביב]] להוציא לאור עיתון עירוני שיעדכן את התושבים בהחלטות השונות שהתקבלו במוסדות העירוניים של העיר שהוקמו לאחר החלטתו של [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]] להעניק לתל אביב מעמד עירוני נפרד משל [[יפו]],<ref>{{הערה|{{מטח|גדעון ביגר|התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909|12795}}</ref>}} ומאז תפקדה כרשות נפרדת.

בעיתון היה מדור מיוחד אשר הציג את "השאלות והעובדות שעל הפרק"; למשל, הבטחת המים והמאור לשכונות העיר, רישיון להקמת מרחצאות על חוף הים, הקמת השוק העירוני, הוצאת ספר לרגל עשור להקמתה של תל אביב, וכן מדור מיוחד שעסק בענייני התקציב.<ref name{{הערה|שם=":0">|{{קשר|אילן שחורי|ידיעות עיריית תל אביב כמקור היסטורי לתולדות העיר|השלמות_0208/Kesher39shchori|39, סתיו 2009, עמ' 102-112}}</ref>}} בנוסף הכיל העיתון מדור מיוחד אשר פירט את קבלות הפנים והביקורים הרשמיים שהיו בתל אביב בשנה החולפת, וכן רשימת התקנות שהתגבשו והוגשו לשלטונות הבריטיים לקראת ההכרזה על תל אביב כ[[מועצה מקומית]]. העיתון היה בפורמט A5, כלל 24 עמודים והופץ בכמה מאות עותקים.

ארבע המהדורות נדפסו בבית הדפוס של א' איתן וס' שושני ביפו.<ref>{{הערה|משה סמילנסקי, '''לתולדות''', עמ' 7-9</ref>}} החל מאוגוסט [[1922]] הפסיק העיתון את פעולתו מאחר שמזכירות העירייה התקשתה להכין את החומרים לדפוס ולא נמצא אדם אשר יוכל לרכז את עריכת העיתון.

החל מהמהדורה השנייה ומדי פעם צורפו למהדורות חוברות מוסף אשר הוקדשו לנושאים שונים כמו "שאלת הבניין בתל אביב" אשר עסקה באופי תכנון הבנייה ותכנון האוכלוסייה בעיר וצורפה למהדורה השנייה של העיתון. החל מהמדורה התשיעית של העיתון החלו להופיע בו גם הודעות וכרוזים של העירייה והודעות של ראש העיר, למשל מודעה עירונית מספר 16 שקראה לתושבים למנוע בזבוז מים או מודעה 24 שעסקה בפרסום בדבר קביעת התכנון העירוני של "דרך יפו - פתח תקווה".<ref name{{הערה|שם=":0" />}}

החל מהמהדורה ה-12 של העיתון אשר ראתה אור ב-2 במאי 1925 הופיע גם שמו של [[דוד בלוך-בלומנפלד|דוד בלוך]] כעורך האחראי של העיתון והעירייה החלה להפיץ את העיתון לגורמים רבים בארץ ובחו"ל<ref>{{הערה|'''ידיעות עיריית תל אביב''', עיריית תל אביב, גליון 12, עמוד 8</ref>}}

החל מהמהדורה ה-16 החל להופיע בעיתון מדור פרסומי אשר הכיל מודעות של חברות ופרטיים בעיסוקים שונים.<ref>{{הערה|'''ידיעות עיריית תל אביב מהדורה 16''', עיריית תל אביב, עמ' 20</ref>}}

ביוני [[1932]] מונתה ועדה ל"איוש עורך לידיעות העירייה" והיא החלה לראיין מועמדים שונים אשר פנו אליה בבקשה להתמנות לתפקיד. באותה התקופה המליץ הסופר [[חיים נחמן ביאליק]] לדיזנגוף למנות את הסופר [[א"ז בן ישי]] לתפקיד העורך.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=א"ב יפה|שם="לזכרו של סופר נסתר: א.ז בן ישי"|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=התשמ"ד}}</ref>}} דיזנגוף נפגש עם בן ישי והמליץ לו להגיש את מועמדותו לתפקיד. ב-[[25 באוגוסט]] הגיש בן ישי את מועמדותו לתפקיד באופן רשמי להנהלת העירייה<ref>{{הערה|מכתב המועמדות של בן ישי, ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.</ref>}} ובחודש ספטמבר אישרה הוועדה את מינויו של בן ישי לתפקיד העורך, בעיקר לאור המלצתו החמה של דיזנגוף .<ref>{{הערה|החלטת ה"ועדה לאיוש עורך לידיעות עיריית תל אביב" ארכיון עיריית תל אביב, תיקי וועדות 1932, חטיבה 4, מיכל 1628, תיק 4562.</ref>}}

דיזנגוף התגייס לא אחת לקדם את העיתון, ואף פנה במכתבים לראשי עיריות ברחבי הארץ, מפעלים וארגונים בבקשה להעביר לעיתון ידיעות עדכניות, לחתום על מנוי לעיתון ולפרסם בו מודעות,<ref>{{הערה|מכתב מאת דיזנגוף, ד' בחשוון תשל"ג (3 בנובמר 1932), ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.</ref>}} ולקהילות [[יהדות התפוצות|היהודיות בתפוצות]] בקריאה להימנות עם מנויי העיתון בעלות של דולר אמריקאי אחד לשנה .<ref>{{הערה|מכתב מאת דיזנגוף הנושא את הכותרת: "לעבריים ולציונים בכל תפוצות הגולה", נובמבר 1932, ארכיון עיריית תל אביב, תיקי מזכירות 1932, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.</ref>}}

במהדורה הראשונה שהופקה באוקטובר 1932 פרסם דיזנגוף את ברכתו לרגל הוצאת המהדורה. הייתה זאת הפעם הראשונה בה פרסם דיזנגוף בעצמו מאמר בעיתון והוא, בעידודו של בן ישי פתח את הדלת לאנשי ההנהגה הספרותית, התרבותית, הכלכלית והמדינית לכתוב בעיתון. גם ראש העיר [[ישראל רוקח]] התגייס למען הפצת העיתון ובשנת [[1938]] פנה לשורה של חברות גדולות בתל אביב בבקשה שיפרסמו בעיתון העירייה.<ref>{{הערה|מכתבו של ישראל רוקח מיום 8.11.1938, ארכיון העיר תל אביב, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4576.</ref>}} לעתים צורפו למהדורותיו הקבועות של העיתון חוברות זיכרון לתוספות מיוחדות לאירועים היסטוריים וחגיגיים, כך למשל בין היתר יצאה החוברת לרגל 25 שנותיה של תל אביב,<ref>{{הערה|בשנה החמישית גליונות 6–7, 1934</ref>}} חוברת דיזנגוף למלאת 75 שנה להולדתו<ref>{{הערה|בשנה השישית גליונות 11–12, 1935</ref>}} וחוברת האבל לזכרו של דיזנגוף .<ref>{{הערה|בשנה השביעית גליונות 5–6, 1936</ref>}}

בשנת [[1936]], לרגל הוצאתה של המהדורה החגיגית שהופצה לכבוד השנה השביעית להוצאת העיתון (כשבמניין זה נספרו השנים בהן העיתון יצא לאור בעריכתו של טשרנוביץ), פנה בן ישי להנהלת העירייה וביקש לשנות את שם העיתון ל"העיר תל אביב". בן ישי טען במכתבו כי השם "ידיעות עיריית תל אביב" התאים לעיתון בשנת 1927, אך אינו מתאים לעיתון בעת הזאת מאחר שהעיתון התרחב גם בצורה וגם בתוכן. הוא טען שהשם ארוך וקשה לביטוי בעיקר לעולים חדשים. בנוסף טען בן ישי כי לא יעלה על הדעת מבחינה עברית יבואו שלוש סמיכויות בזו אחר זו, ידיעות - עיריית - תל אביב, ועל כן יש לכתוב "הידיעות של עיריית תל אביב" או לחלופין "ידיעות העירייה של תל אביב".<ref>{{הערה|מכתבו של בן ישי מיום 14/4/1936, ארכיון העיר תל אביב, תיק מזכירות 1936, חטיבה 4, מיכל 1626, תיק 4580.</ref>}} בקשתו של בן ישי לשינוי שמו של העיתון נדחתה, והוא נשא את שמו המקורי עד לסגירתו בשנת 1955.<ref>{{הערה|על מכתבו של בן ישי ישנה חתימה לא ברורה וכתוב בכתב יד "נדחה".</ref>}}