פוגרום קיילצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ילד בשם הנריק בלשצ'יק{{הערה|1=[http://www.sarahozacky.com/937/937/ שרה בנדר, בארץ אויב: יהודי קלצה והסביבה » שרה אוסצקי-לזר {{!}} Sarah Ozacky-Lazar]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בן תשע שנעלם ליומיים, סיפר בתחנת ה[[משטרה]] המקומית שיהודים החזיקו אותו בבית הוועד היהודי של העיר. לדבריו, הוא ראה יהודים שהרגו ילד נוצרי. השערת השוטרים הייתה שנעשה רצח [[פולחן|פולחני]] של ילדים על ידי יהודים, שהשתמשו בדמם לאפיית [[מצה|מצות]]. כאשר יצאו אנשי המשטרה המקומית לכיוון בית הוועד היהודי, הצטרף אליהם [[אספסוף]] זועם, שהתקיף ב[[נשק קר]] את היהודים ששהו בבית לאחר שנלקחו כלי נשקם של היהודים מוקדם יותר על ידי המשטרה. לפי העדויות, גם אנשי המשטרה עצמם ואף חיילים פולנים השתתפו בפוגרום.
 
בפוגרום נרצחו 42 מתוך 163 היהודים [[ניצולי שואה|ניצולי השואה]] ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו. כמו כן נהרגו שניים מהתוקפים. פוגרום זה (יחד עם הפוגרום ב[[קרקוב]] בסוף [[1945]]{{הערה|ראו תיאור פוגרום זה בתיק הארכיון הציוני מס' J12/\178}}) היה אחד הגורמים להתפכחות ניצולי השואה מהחלום להשתלב שוב בחברה הפולנית, ובעקבותיו טפטוף היציאה מהמדינה הפך לזרם הנקרא בשם "[[תנועת הבריחה|הבריחה]]". מעריכים את מספר היהודים שעזבו את פולין בין הפוגרום לבין סוף שנת 1946 בכ-150,000 (מתוך כרבע מיליון יהודים ניצולים, וכאלו שחזרו מ[[ברית המועצות]]). רובם עברו ל[[מחנות עקורים]] ב[[היסטוריה של אוסטריה#הרפובליקה השנייה (מאז 1945)|אוסטריה]] וב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] עצמה, ומשם [[עלייה לארץ ישראל|עלו רובם]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]].
 
המשטר הסובייטי והימין הלאומי בפולין האשימו אלה את אלה בפוגרום. כמה ממשתתפי הפוגרום הועמדו לדין ותשעה מהם [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]].