ניקולאי מיאסקובסקי – הבדלי גרסאות

על אף הסתייגותו ממשטר [[סטלין]], מיאסקובסקי עשה כל שביכולתו להימנע מעימותים עם השלטונות. אף שכמה מיצירותיו מתייחסות לאירועי ה[[זמן]], רובן ככולן חסרות כל מימד [[מוסיקה פרוגרמטית|פרוגרמטי]] או [[תעמולה|תעמולתי]]. אחת הפתיחות שכתב הוקדשה לסטלין לרגל יום הולדתו הששים.

סגנונו המאוחר חזר לכמה מן הדפוסים החדשניים של צעירותו. הוא חשש מהוקעה על ידי השלטונות והשתדל לחמוק ממנה. אף על פי כן הוא הואשם, יחד עם כמה מלחינים אחרים, בסטייה מן הקו המפלגתי שחייב כתיבה מוסיקה 'פרולטרית' ובעלת גישה פורמליסטית. הוא סירב להשתתף בדיונים שנפתחו נגד מלחינים אלה, ועל אף ביקור של טיכון כרניקוב, שהזמין אותו לשאת [[נאום]] [[חרטה]] ואיגודבאיגוד המלחינים, הוא שמר על שתיקה. השלטונות הסובייטיים הכריזו עליו כאחד המלחינים ה[[חרם|מוחרמים]]. הוא [[מוות|מת]] ב-1950 מ[[סרטן]] ורק לאחר מותו זכה לטיהורל[[רהביליטציה|טיהור שמו]].