מבצע אבירי לב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 105:
== העברת אמצעי הצליחה וצליחת התעלה ==
=== צליחת התעלה על ידי הצנחנים והשריון ===
כבר ב-[[13 באוקטובר]] החלו כוחות ההנדסה במאמץ להוביל את אמצעי הצליחה אל עבר התעלה. אולם, עקב הקרבות הקשים שהתנהלו ברחבי סיני, והעומס הגדול של יחידות וכוחות על צירי התנועה, נוצרו פקקי תנועה שגרמו לעיכוב גדול בהעברת סירות הגומי, הדוברות ו[[גשר הגלילים]]. רק ב-[[15 באוקטובר]] חברו סירות הגומי אל כוחות [[חטיבה 55|חטיבת הצנחנים 247]]. [[פלחה"ן|פלוגת ההנדסה החטיבתית]] של חטיבת המילואים של הצנחנים 247, בפיקודו של [[רב-סרן]] אבישי (אביק) טמיר{{הערה|1=[http://www.paratroops.org.il/siteArticle.asp?aid=60&cid=65&stext=צליחה&searchpage=1 חטיבת הצנחנים 247 במלחמת יום הכיפורים], ובפרט במבצע אבירי לב, אתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים.}}, נקבעה כראשונה לצלוח. מילת הקוד "אקוואריום" נקבעה לציון ירידת הצנחנים למים. עלייתם על הגדה שמנגד צוינה כ-"אקפולקו". הצליחה בוצעה באזור התפר שבין [[הארמייה השנייה (מצרים)|הארמייה השנייה]] לשלישית, מול מעוז "מצמד", מצפון לאגם המר הגדול. בשעה אחת עשרים וחמש בלילה הורדה הסירה הראשונה למים, ובה כוח בפיקודו של סגן [[אלי כהן (הליכוד)|אלי כהן]]{{הערה|1=שרה ליבוביץ-דר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/293/723.html?hp=1&cat=875 יחידת הסירות נאבקת על התהילה במלחמה], [[nrg]], {{כ}} 07.10.2011.}}. חמש דקות אחר כך, לאחר שגמאו את מאה ושישים המטרים שהם רוחבה של התעלה, הגיעו הלוחמים לגדה השנייה שביבשת [[אפריקה]]. גדוד 565, בפיקודו של סא"ל [[דן זיו]], צלח את התעלה לאחר מכן. מפקד החטיבה, דני מט, עבר לגדה המערבית של התעלה כעבור שעתיים וחבר לכוח הצנחנים שהחזיק בראש הגשר. לימים סיפר על הצליחה:
{{ציטוט|תוכן=מעולם לא הרגשתי באחריות כה כבדה כמו אותו לילה. הרגשתי שאנו מובילים מהלך גורלי שיכול לשנות את פני המלחמה. הרגשתי כאילו עיני כל עם ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם: המטה הכללי, הפיקוד, בוודאי האוגדה – ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת שלנו וממתינים לשמוע את מילת הקוד הגואלת – "אקפולקו".‬ |מקור= דני מט {{הערה|1= כפיר, א. (2003). '''אחי גיבורי התעלה.''' תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד. עמ' 212-211. }} |מרכאות=כן}}
 
הזרמת אמצעי הצליחה הכבדים המיועדים לטנקים נתקלה בקשיים: [[גשר הגלילים]] אוחסן במרחק 17 קילומטרים מן התעלה (במקום עד 3 ק"מ כנדרש), ופלוגת המילואים שגררה אותו נתקלה בקושי רב בגרירת הגשר באזורי דיונות שהגשר לא תוכנן לעבור בהם, וכל זאת בתוך ערבובית הכוחות הנעים לקרב החווה הסינית ולקרב הצליחה, אשר יצרו פקק תנועה אדיר לאורך הציר שלאורכו נגרר הגשר - ציר "עכביש". בסופו של דבר הגשר לא עמד בעומסים ובבוקר ה-16 לחודש נקרע והושבת. ממילא גם המשך ציר התנועה של הגשר אל התעלה - ציר "טרטור", טרם פונה בשלב זה מאויב. לעומת זאת הצליחו להגיע לאזור הצליחה דוברות ה"התמסח[[תמסח (דוברה)|תמסח]]" המתנייעות, ובהמשך גם דוברות היוניפלוט שנגררו על ידי טנקים. אור ליום ה-16 באוקטובר צלחו 27 טנקים מחטיבה 421 את התעלה על גבי התמסחים. בנוסף צלח גדוד הצנחנים 416 בפיקודו של [[צבי נור|צביקי נור]] וחבר לכוחות החטיבה{{הערה|1=[[ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 174, "לאחר המלחמה שיתף אל"מ [[דני מט|מט]] את הקהל בתחושותיו: 'למרות שמסביב היו הגבעות שחורות ממצרִים, ההרגשה שלנו הייתה שבשישה עשר בחודש המצרים היו מבולבלים לגמרי ושהיה אפשר להמשיך להתקדם'.".}}. בין הלוחמים בחטיבת המילואים של הצנחנים היה גם [[משה יעלון]]. לאחר שצלחה את התעלה התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי- {{ציטוטון|לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה}}{{הערה|1=דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, '''"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים"''', הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.}}.}} כן צלח גדוד 48 של החטיבה, בפיקוד [[שמעון כהנר]]{{הערה|{{nrg|אייל לוי|"לפני שהקמנו את ה-101 הצבא היה על הפנים"|568/561|20 במרץ 2014||1|2}}.}}.
 
כח הטנקים נע במשך יום שלם (ה-16 באוקטובר) עשרות קילומטרים בעומק אדמת מצרים כשהוא [[הפשיטה על בסיסי הטילים במצרים ב-16 באוקטובר 1973|משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, כלי רכב ומתקנים של הצבא המצרי]]. פעילות זו פתחה מסדרון אווירי נקי מטילים לפעילות חיל האוויר.
שורה 116:
=== הקמת הגשרים הראשונים ===
 
ב-[[17 באוקטובר]], בליווי [[דחפור]]ים מדגם [[קטרפילר די-9]] שהדפו כל מכשול ופרצו את הדרך (ממוקשים, מכשולים ורכבים שרופים), הגיעו דוברות המצופים ("יוניפלוט") אל [[החצר (מלחמת יום הכיפורים)|חצר המעוז "מצמד"]] בשעות 8:00-10:00 בבוקר. ב-11:30 כבר החל מאמץ הצליחה וכל הדוברות הושקו אל המים. סא"ל [[אהרון טנא]] (ג'וני), קצין ההנדסה הפיקודי של [[פיקוד הדרום]] פיקד על הקמת הגשר. תחת הפגזה מצרית כבדה החלו הפלסים בהרכבת הגשר, ולמרות האבדות הכבדות, הצליחו להשלימו עד השעה 16:30 אחרי הצהריים. בשעה 11 בלילה ארעה תקלה בגשר ואחד המצופים ניתק. בחיל ההנדסה אלתרו מהר פתרון: הדוברות נקשרו זו לזו בכבלים ועל הרווח ביניהן נפרשו גשרונים של [[טנק גישור|טנקי גישור]]. כך התאפשר המשך מעבר הטנקים.
 
מבצע הצליחה תפס את המצרים בהפתעה. רק ב-[[17 באוקטובר]] הבינו המצרים שכוחות צה"ל חצו את התעלה, וב-[[18 באוקטובר]] פתחו בהרעשה [[ארטילריה|ארטילרית]] כבדה על הגשרים שהקים צה"ל על התעלה. לוחמי חיל ההנדסה החזיקו את הגשרים למרות ההפגזה הארטילרית הכבדה ואפשרו מעבר של כוחות מסיני אל תוך יבשת [[אפריקה]]. בעקבות מאמץ הצליחה המוצלח ופריצת ביצורי התעלה, החלה הזרמה של כוחות שריון לגדה המערבית, שהביאה את כוחות צה"ל עד לקילומטר ה-101 בכביש סואץ קהיר, ול[[כיתור הארמייה השלישית של מצרים]] באזור סואץ. וב-[[24 באוקטובר]] נכנסה לתוקפה [[הפסקת אש]].