אבי רצון – הבדלי גרסאות

'''אביצהל (אבי) רצון''' (נולד ב-[[8 באוגוסט]] [[1952]]) הוא [[עיתונאי]] [[פרשן ספורט|פרשן]] ו[[כתב (מקצוע)|כתב]] [[ספורט]] [[ישראלי]], המתמקד בעיקר בתחום ה[[כדורגל]]. רצון ידוע באהבתו ל[[כדורגל איטלקי]] ובביקורתו החריפה על [[מאמן כדורגל|מאמנים]] ישראליים (הבולטים שבהם היו [[שלמה שרף]] ו[[אברהם גרנט]]).

עם גיוסו ל[[צה"ל]], התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], ושובץ ב[[גדוד 202]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ו[[קורס מ"כים חי"ר]]{{הערה|1=‫{{nrg|אבי רצון|בכור מחצבתו: רצון לא מאמין בעמותות אוהדים|425/200|28 בדצמבר 2012||3|2}}‬.}}. בתום שירותו הצבאי שימש [[היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות|מאבטח]] מטוסים בחברת [[אל על]]. בשנים [[1977]]-[[1974]] הפך לקצין הביטחון של ה[[שגרירות]] הישראלית ב[[רומא]]{{הערה|1=‫‫{{nrg|אבי רצון|כי שמעון מזרחי: על האיש הכל יכול של מכבי ת"א|238/971|8 במאי 2011||3|2}}‬.}}. שם התוודע לכדורגל [[איטליה|איטלקי]], הוא ידוע כאוהד [[מילאן]] ו[[נבחרת איטליה בכדורגל]].

תחתיו צמח דור חדש של כתבי ספורט, שהבולטים שבהם הפכו להיות למשך כ-20 שנהעיתונאי מוביליספורט התחוםמובילים בישראל. ביניהם ניתן למנות את [[עמיר פלג]] (לימים עורך הספורט הראשי של [[ידיעות אחרונות]]), [[נדב יעקובי]] ([[ערוץ הספורט]]), [[יעקב זיו (עיתונאי)|יעקב זיו]] ([[מעריב]]), רון עמיקם ([[מעריב]]), [[עוזי דן]] (הארץ), ציפי שמילוביץ', דורון כהן ([[מעריב]]), הסופרת [[עירית לינור]], הפרסומאי [[אייל נעמן]] והבולט שבהם ו[[אלי עזור]], שהתפרסם בעיקר בזכות עסקיועסקי התקשורת שלו (הבעלים של [[רדיו ללא הפסקה]], [[צ'רלטון (גוף שידור)|צ'רלטון]], [[ג'רוזלם פוסט]] ועוד).

הוא הגיש את תוכנית הספורט "[[בטריבונה]]" ששודרה ב[[ערוץ 10]] ולאחר מכן בערוץ הראשון. במשך תקופה קצרה ב-[[2006]] היה עורך העיתון "[[ישראלי (עיתון)|ישראלי]]". נכון להיום רצון משמש כפרשן במדור הספורט של "[[מעריב]]", אחד מחברי הפאנל בתכניות הכדורגל של הערוץ הראשון ומגיש את תוכנית ה[[אקטואליה]] היומית "רצון חופשי" ב[[רדיו ירושלים]].