כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון רווחים בפרמטרים# |
|||
שורה 71:
ב[[מכון גנזים]] של [אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל] מצויים מעשרות מכתבי תלמידים שנענים לשאלתה באשר ל'פגישה השלישית' של הנחש והעכבר. מרביתם הועברו על ידי מורים. לפי המסמכים המציא חלק מאכלוסיית התלמידים את הפגישה השלישית בתגובה לסיום הפתוח של היצירה ואילו אחרים שעתקו או שכתבו אותה תוך שמירת הנרטיב המקורי, לעתים בשינוי 'שמות גיבורי הסיפור'.
"אנו חיים בתרבות בה לעתים קרובות כוחות של בית וחברה מתנגשים. ה'אחר' יכול להיות גם בת/בן המין השני", כתבה על '''כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה''' חוקרת הספרות ד"ר [[רות וולף]] בכתב העת ['ספרות ילדים ונוער] וציינה כי מעבר ל[[פוליטיקה]] מפתח הספר 'חינוך לסובלנות ולסבלנות באמצעות סיפור' וכן "תהליך של צמיחה אפשרי" (ע' 18) ורגישות חברתית, כפואמה שמעצימה את הסקרנות הטבעית ומתייחסת אל הילד כבעל אינטואיציה ואינטליגנציה בינאישית:
"בעת הנחיית הדיון בגן, עדיף שתתמקד הגננת בעימות ובהתמודדות עם הרגשות שמעלה הסיפור. בסיפור 'כשהנחש...' מובלט היחס של האמהות לכל התנהגות חריגה ושונה של ילדיהן. הילדים פרצו את המעגל.... ונהנו ממשחק משותף עם 'אויב המשפחה'. משחק כזה, מעיד הסיםור, אפשרי ואף מהנה.... גננת, מורה, הורה, שעורכים דיון על הסיפור, ייטיבו לעשות אם יביאו את הילד להתמודדות עם הרגשות שמעורר הסיפור לשונה, לזר, לחורג."{{הערה|רביד, רות, ""מיתודה: חינוך לסובלנות וסבלנות באמצעות סיפור", ספרות ילדים ונוער, תשרי תשנ"ה, אוקטובר 1995, חוברת א (85) עמ2 15-16}}
| |||