פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
== היסטוריה ==
לאחר פלישתו וניצחונו של הצבא הנורמני, נכנס ויליאם ללונדון ושם הוכתר למלך ב[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטימנסטר]] על ידי אולדרד [[הארכיבישוף מיורק|הארכיבישוף של יורק]], בשנים שלאחר מכן ביסס את שילטונו, ונלחם כנגד ערי הצפון שעדיין לא היו תחת שלטונו, בשנת 1069 הוא כבש את [[יורק|יורק,]] ובשנת 1070 כבש את העיר האחרונה שהתנגדה לו - [[צ'סטר]]. אחר הכיבוש מרבית האצולה בממלכה שהיתה ממוצא סכסוני, הוחלפה באצילים נורמנים ובבעלי בריתו של ויליאם. בשנים הבאות בית המלוכה הצרפתי רקם מזימות שונות כנגד ויליאם בכדי לקחת מידיו את קרקעותיו בצרפת, בשנת 1087 באחת ממלחמותיו של ויליאם בצרפת נפצע פצעים אנושים ולאחר הקרב מת במנזר בעיר רואן . השליטה בנחלותיו התחלקה בין בניו, הבכור רוברט קיבל את השטחים בצרפת, ואילו הצעיר יותר [[ויליאם השני, מלך אנגליה|ויליאם השני]] (נקרא גם ויליאם 'רופוס') ירש את כס המלכות באנגליה.
 
בשנים הבאות בית המלוכה הצרפתי רקם מזימות שונות כנגד ויליאם בכדי לקחת מידיו את קרקעותיו בצרפת, בשנת 1087 באחת ממלחמותיו של ויליאם בצרפת נפצע פצעים אנושים ולאחר הקרב מת במנזר בעיר רואן . השליטה בנחלותיו התחלקה בין בניו, הבכור רוברט קיבל את השטחים בצרפת, ואילו הצעיר יותר [[ויליאם השני, מלך אנגליה|ויליאם]] (נקרא גם ויליאם 'רופוס') ירש את הכס באנגליה כמלך ויליאם השני.
 
בשנת 1088 פתחו האבירים הנורמנדים במרד כנגד ויליאם השני, במטרה להכתיר את אחיו הבכור רוברט למלך בשני צידי התעלה, אך רוב תושבי אנגליה עמדו לצידו של ויליאם והמרד הובס. בשנת 1096 יצא רוברט למסע הצלב הראשון, והותיר את ויליאם כעוצר בנורמנדיה, בשנת 1100 מת ויליאם במהלך ציד כאשר חץ מיסתורי פילח את ראשו, והאח הצעיר [[הנרי הראשון, מלך אנגליה|הנרי]] עלה לכס המלכות.
 
=== השפעות ===
היותו של [[ויליאם הראשון, מלך אנגליה|ויליאם הכובש]] [[וסאל]] של מלך צרפת, הוליד מצב מורכב: בעוד שבאנגליה עצמה שלטו מלכי אנגליה שלטון מלא, בשטחיהם בצרפת הם היו כפופים למלך צרפת. כתוצאה מכך התנהלו סכסוכים רבים בין צרפת לאנגליה סביב שאלת השליטה במחוזות המערביים של צרפת. סכסוכים אלו ששיאם התרחש ב[[מלחמת מאה השנים]] לא הסתיימו אלא בשנת 1453.
 
כיבוש הנורמנים הביא לאנגליה את ה[[פיאודליזם]] שעד אז לא היה קיים שם כלל{{הערה|היסטוריה של העמים דוברי אנגלית - וינסטון צ'רצ'יל, ח"א עמוד 165.}}.