ערבות מואב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''
באזור זה התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר יישובים מרכזיים, ובהם [[בית הישימות|בֵּית הַיְשִׁמוֹת]] (כיום הכפר סווימה), [[בית הרם|בֵּית הָרָם]] (כיום הכפר א-ראמה) ו[[בית נמרה|בֵּית נִמְרָה]] (כיום הכפר נמרין).
==בנדודי ישראל במדבר==
[[קובץ:Wanderings in the desert map.jpg|ממוזער|מפה של נדודי בני ישראל 1641]]
ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה ב[[נדודי בני ישראל במדבר]]
מחנה ישראל התפרס אז בערבות מואב מ[[בית הישימות]] מדרום ועד [[אבל השיטים]] מצפון.▼
לתחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת, מפני שלאחר שסיימו את כיבוש [[עבר הירדן המזרחי]] מ[[נחל ארנון]] ועד [[החרמון]], חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב, ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ: {{ציטוטון|בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|א|ה}}.}}.
▲מחנה ישראל התפרס אז בערבות מואב מ[[בית הישימות]] מדרום ועד [[אבל השיטים]] מצפון. מערבות מואב יצא משה אל מקום קבורתו ב[[הר נבו]].
==היישוב היהודי בערבות מואב==
בעת חלוקת הנחלות בימי [[יהושע בן נון]] חולקו ערי ערבות מואב בין [[שבט גד]] ובין [[שבט ראובן]].
ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש, ולעתים הצליחו בכך לפרק זמן. [[מצבת מישע]] מעידה על מאמצים אלו גם בתקופת המלוכה.
היישוב היהודי בערבות מואב המשיך להתקיים לאורך תקופת [[הבית השני]]{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 47-44.}} וכן ב[[תקופת המשנה]] וה[[תקופת התלמוד|תלמוד]]{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ט|ב}}.}}.
===הקמת אבנים===
לפי דרישת המסורת של הרב [[מאיר מרוטנבורג]], בערבות מואב הקים משה רבינו מצבת אבנים, למרות שלא כתוב על כך במפורש במקרא{{הערה|1=טעמי המסורת להמהר"מ מרוטנבורג דף לד}}
==ראו גם==
|