ערבות מואב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''ערבותעַרְבוֹת מואבמוֹאָב''' (או ערבת מואב) הוא אזור של [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] בחלקו הדרומי-מזרחי של [[עמק הירדן]] בואכה [[ים המלח]], הגובל בארץ [[מואב]] מדרום-מזרח, וב[[נהר הירדן]] ו[[ערבות יריחו]] ממערב.
 
באזור זה התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר יישובים מרכזיים, ובהם [[בית הישימות|בֵּית הַיְשִׁמוֹת]] (כיום הכפר סווימה), [[בית הרם|בֵּית הָרָם]] (כיום הכפר א-ראמה) ו[[בית נמרה|בֵּית נִמְרָה]] (כיום הכפר נמרין).
 
==בנדודי ישראל במדבר==
[[קובץ:Wanderings in the desert map.jpg|ממוזער|מפה של נדודי בני ישראל 1641]]
ערבות מואב נמנית כתחנה האחרונה ב[[נדודי בני ישראל במדבר]]., אליה הגיעו לאחר שהקיפו ממזרח את [[ארץ אדום]] ואת [[ארץ מואב]], ולאחר שכבשו את [[ארץ סיחון]] ועברו דרכה. אמנם תחנה זו הייתה בפתח שערי [[ארץ כנען]] שהרי ניתן היה להיכנס משם לארץ דרך [[מעברות הירדן]] ולפגוש את ביצורי [[יריחו]], אולם תחילה המשיכו בני ישראל צפונה וכבשו את [[ממלכת עוג]] אשר ב[[בשן]], ואזורק אז חזרו אליה. לתחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת בין היתר מפני שלאחר שסיימו את כיבוש [[עבר הירדן המזרחי]] מ[[נחל ארנון]] ועד [[החרמון]], חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ. כמו שנאמר בפתיחת [[ספר דברים]] אשר נאמר על ידי משה באותו זמן, כך: {{ציטוטון|בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר}}{{הערה|ספר דברים פרק א' פסוק ה'.}}
מחנה ישראל התפרס אז בערבות מואב מ[[בית הישימות]] מדרום ועד [[אבל השיטים]] מצפון.
 
לתחנה זו נודעה חשיבות מיוחדת נוספת, מפני שלאחר שסיימו את כיבוש [[עבר הירדן המזרחי]] מ[[נחל ארנון]] ועד [[החרמון]], חזרו וישבו בני ישראל בערבות מואב, ושם חזר משה ולימדם את כל התורה, בשנה האחרונה לחייו, בטרם כניסתם לארץ: {{ציטוטון|בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|א|ה}}.}}.
מערבות מואב יצא משה אל מקום קבורתו ב[[הר נבו]].
 
מחנה ישראל התפרס אז בערבות מואב מ[[בית הישימות]] מדרום ועד [[אבל השיטים]] מצפון. מערבות מואב יצא משה אל מקום קבורתו ב[[הר נבו]].
 
==היישוב היהודי בערבות מואב==
בעת חלוקת הנחלות בימי [[יהושע בן נון]] חולקו ערי ערבות מואב בין [[שבט גד]] ובין [[שבט ראובן]].
 
ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש, ולעתים הצליחו בכך לפרק זמן. [[מצבת מישע]] מעידה על מאמצים אלו גם בתקופת המלוכה.
 
היישוב היהודי בערבות מואב המשיך להתקיים לאורך תקופת [[הבית השני]]{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 47-44.}} וכן ב[[תקופת המשנה]] וה[[תקופת התלמוד|תלמוד]]{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ט|ב}}.}}.
 
===הקמת אבנים===
לפי דרישת המסורת של הרב [[מאיר מרוטנבורג]], בערבות מואב הקים משה רבינו מצבת אבנים, למרות שלא כתוב על כך במפורש במקרא{{הערה|1=טעמי המסורת להמהר"מ מרוטנבורג דף לד}}
 
==בעת העתיקה==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ישראל}}
בעבר נשלט על ידי [[מואב]] לאחר מכן נכבש על ידי [[סיחון]] מלך ה[[אמורי (עם)|אמורי]] אותו הורישו בני ישראל במלחמה בהנהגתו של [[משה]]. חלק זה נכלל בנחלת [[שבט גד]] אך גם לאחר מכן מכנה התורה את המקום בשם ערבות מואב. ב[[תקופת השופטים]] ניסו המואבים לכבוש את המקום מחדש ולעתים הצליחו בכך לפרק זמן.
 
==ראו גם==