ספרות יידיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דמויות ותנועות מרכזיות: קישורים פנימיים |
|||
שורה 37:
באותה העת התכנסה ב[[ורשה|וורשה]] חבורה של סופרים סביב [[י"ל פרץ]], שהביאו לספרות היידיש גוון חדש, מודרני. החבורה כללה את [[דוד פינסקי]], [[ש. אנ-סקי|ש. אנסקי]] (מחבר "הדיבוק"), [[שלום אש]] ואחרים. מאוחר יותר קמה בורשה חבורה נוספת של כותבי יידיש שכללה את [[ישראל יהושע זינגר]] (אחיו של [[יצחק בשביס-זינגר|יצחק בשביס זינגר]]), [[פרץ הירשביין]], [[מלך ראוויטש]] ו[[אורי צבי גרינברג]], שיותר מאוחר התמקד בכתיבה בעברית בלבד. בדומה לעמיתיהם בניו יורק, השתדלה חבורת הצעירים ("[[די יונגע]]") לשחרר את ספרות היידיש מהעיסוק האובססיבי בגורל ובפוליטיקה של העם היהודי.
חבורות נוספות במגמות שונות ומגוונות קמו והוחלפו בחבורות חדשות ובמקומות שונים. [[אינזיך]] ("בחיפוש"
אחת התופעות המעניינות בהיסטוריה של ספרות היידיש בשנים [[1900]]-{{כ}}[[1940]], היא נוכחותן של נשים רבות בין הכותבים. הנשים היו פחות מעורבות בחבורת המאורגנות וכתבו באופן יותר [[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלי]]. [[צילה דראפקין]], [[אנה מרגולין]], [[קדיה מולודובסקי]] ("פתחו את השער"), [[אסתר קרייטמן]] (אחותו של [[יצחק בשביס-זינגר|בשביס]]) ואחרות, כתבו יצירות שלא בהכרח תאמו את ההגדרות של הקטגוריות שהיו מקובלות בתקופה. מרגולין למשל, הייתה חלוצת השימוש בחרוז המודרני ([[מצלול (ספרות)|אסונאנס וקונסוננס]]). דראפקין הציגה ביצירתה אוצר מילים ארוטי טעון, שהיה מושפע מהשירה הרוסית של [[המאה ה-19]]. קרייטמן כתבה רומנים וסיפורים קצרים שהרבו להכיל ביקורת על [[מעמד האישה ביהדות|חוסר השוויון המגדרי]] בחיי הקהילה היהודית.
|